|
|
صفحة: 235
בית-משפט זה חזר וציין כי אין ברישום פרטים אלה כדי לקבוע את תוקף הגיור או הנישואין . הקביעה מוגבלת לרישום במרשם ... ממילא ברור כי רישום במרשם כפרט לאום או דת כ'יהודי' אין משמעותו כי לנרשם מעמד של ' יהודי' על-פי חוק השבות . רישום לפי חוק המרשם לחוד ומעמד על-פי חוק השבות לחוד " . ( עמ' ( 745-744 לדעת הנשיא ברק " הפיקוח הממלכתי על ההיבט הציבורי של הגיור ... צריך להיקבע על-ידי הכנסת . כל עוד הכנסת לא אמרה את דברה , חוזרים אנו - בכל הנוגע לרישום במרשם - לסמכויותיו של פקיד הרישום ... ... אל לו לפקיד הרישום להכריע בשאלה אם גיור רפורמי או קונסרבטיבי עושה את המתגייר ל'יהודי , ' כפי הגדרת דיבור זה בחוק השבות ובחוק המרשם . עליו לבצע את הרישום על-פי ההודעה שקיבל , אלא אם יש לו יסוד סביר להניח שההודעה אינה נכונה . עצם העובדה שהגיור הוא רפורמי או קונסרבטבי אין בה , כשלעצמה , ליצור ספק שכזה הן לעניין גיור שנעשה בארץ והן לעניין גיור שנעשה מחוץ לישראל ... התוצאה היא ... שיש לרשום את הקטינים כיהודים בדתם ובלאומיותם ... פסק דינו של בית המשפט המחוזי נפסק כדין , ועל בסיסו יש מקום לערוך את השינוי ברישום " . ( עמ' ( 754-753 לדעת הנשיא ברק הצטרפו תשעת השופטים האחרים והערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים נדחה . את דעת המיעוט ייצג השופט אנגלרד שטען , כי " המחוקק מצא לנכון להשתמש במונח יהודי למטרות מוחשיות אחדות , כגון רישום במרשם האוכלוסין , מתן זכות עלייה וסמכות שיפוט , בלי שטרח להבהיר הבהרה חד-משמעית את כוונתו בדבר מהותו של מונח זה השנוי כאמור במחלוקת אידיאולוגית חריפה . בכך אילץ המחוקק את בית המשפט להיכנס לשאלת פרשנות של מונח חקיקתי , שהיא שאלה שפיטה , שעה שמאחוריה עומדת שאלה אידיאולוגית שאינה פתירה ואינה שפיטה " . ( עמ' ( 755 השופט יצחק אנגלרד יצא נגד העמדה הרואה ברישום במרשם האוכלוסין עניין סטטיסטי בלבד וטען כי היא לא מקובלת על הציבור הרחב ועל כך יעידו המאבקים הרבים על עניין הרישום . לדעתו , " שגגה גדולה יצאה מידי בית-משפט זה בנוטלו על עצמו תפקיד השנוי במחלוקת אידיאולוגית קשה בחברה היהודית ... ... ל ? דעתי הייתה נשמעת , הייתי דוחה את כל העתירות ומקבל את ערעור המדינה , מן הטעם שהגיור בחוק הוא חד-ערכי , ומשמעותו גיור על-פי דין תורה , כפי שהתגבש בהלכה היהודית מדורי דורות " . ( עמ' ( 759 בעקבות פסק הדין בבג"צ נעמת , החליט באפריל 2002 שר הפנים דאז , אלי ישי ( ש"ס , ( למחוק את סעיף הלאום מתעודת הזהות , כדי שלא יצטרך לרשום כיהודים גרים רפורמים או קונסרבטיבים . מחיקת סעיף הלאום מנעה משבר קואליציוני , אבל היו שטענו , כי צעד זה משמעותו " לשפוך את התינוק עם המים , " ובמיוחד לאור העובדה שהצעד הוא מחאתי בלבד ושבמרשם האוכלוסין כן נשאר רישום הלאום יהודי . * * ישראל רוזן , "הפעם בג"ץ צודק , " הצופה , כ"ו אב תשס"ד , 13 . 8 . 04
|
|