|
|
صفحة: 229
מן המשפט האם קיים לאום ישראלי ? . 1 ע"א [ ערעור אזרחי ] , 630 / 70 גאורג רפאל טמרין נגד מדינת ישראל , פ"ד כ"ו , ( 1 ) עמ' 197 בעתירה שהגיש גיאורג רפאל טמרין הוא טען , שהתיקון לחוק השבות מהווה " מבחן גזעי דתי . " לטענתו , בעקבות התיקון נוצרה קטגוריה לאומית דתית חדשה , שאין הוא רואה את עצמו חלק ממנה . לכן הוא מבקש להמיר את הרישום הקיים לגביו במרשם התושבים בסעיף הלאום מ"יהודי" ל"ישראלי . " טמרין פנה לשם כך לבית המשפט המחוזי בתל-אביב , אך בקשתו נדחתה בנימוק ש " אין אדם יכול ליצור בהבל פיו לאום חדש ולומר אני משתייך אליו . " גם בערעור בפני שופטי בית המשפט העליון שללו השופטים פה אחד את קיומו של " לאום ישראלי" בקבעם , " כי אין משמעות למבחן ההרגשה הסובייקטיבית של אדם פלוני בדבר השתייכותו ללאום אלמוני בלי שניתן לקבוע , על-פי קריטריונים כלשהם שאותו לאום הוא בנמצא " . ( עמ' ( 201-200 הנשיא אגרנט טען , כי טמרין לא הוכיח כי קיימת אומה ישראלית נפרדת מהאומה היהודית . לצורך כך היה עליו , להוכיח " כי ישנם אנשים רבים בישראל שהם בעלי מוצא יהודי ... אשר אינם מזדהים ... עם האומה היהודית וכי ... חסרה אצלם כל תחושה של תלות הדדית ואחריות משותפת בינם לבין העם היהודי במקומות פזוריהם " . ( עמ' ( 206 לדעת הנשיא שמעון אגרנט , " המאורע הגדול של הקמת מדינת ישראל ... לא בא אלינו על מנת שיחול פירוד בקרבו של העם היושב בציון , כך שהוא ייפצל וייפלג לשני לאומים - יהודי מזה , ו'ישראלי' מזה . פילוג כזה , אילו התהווה חלילה , היה עומד בסתירה למטרות הלאומיות שבגללן הוקמה המדינה ... התוצאות שהיו עלולות לנבוע ממנו , משמעותן סיכול המטרות ההן וחתירה מתחת לאחדותו של העם היהודי כולו " . ( עמ' ( 221 הנשיא אגרנט דחה את הניסיון של המערער ושל אנשים השייכים למחנהו לראות בעובדה שהם בעלי השקפת עולם אנטי דתית את הסימן לזיקתם לאומה " ישראלית" נפרדת . " הסימן הזה , אין בו כלום , לא רק מפני שישנם יהודים רבים , שהם בעלי השקפת עולם כנ"ל אך אשר אינו עולה על דעתם לכפור בהשתייכותם לאומה היהודית , אלא גם משום שמדינת ישראל , היא מדינת העם היהודי , הושתתה על יסודות ליברליים חילוניים " ... ( עמ' ( 222
|
|