|
|
صفحة: 225
התוצאה השניה נוגעת לכלל ישראל . כולם מודים שנשואי תערובת בחו"ל הם אחד הגורמים המכריעים בהתבוללות גמורה . " ... עשיית" הבנים של נשואי תערובת ליהודים על ידי הצהרה מילולית בעלמא - אינה עלולה , לדעתי , להקל על הקלטותם ... מאידך ברורה ההשפעה ההרסנית על יהדות הגולה של החלטה שבני נישואי תערובת יהיו ליהודים ע"י רצון ההורים לרשמם כיהודים . איך יוכלו לעמוד בפרץ הורים ומורים , מחנכים , רבנים ומנהיגים , אם כל צעיר בגולה יוכל להצביע על חוק " מדינת ישראל" המתיר מה שרוצים לאסור עליו ? ( עמ' ( 145-143 . 6 חיים הזז 1 לשעבר עוד שהעם בגולה … היה כוחה של הדת יפה לשמור על יחודו ועל קיומו הלאומי . בינתיים נשתנו הזמנים ... הישוב העברי בארץ ניצח את אויביו וכונן את מדינתו , ולא כונן אותה אלא חילונית , ואין שלטון לדת ... לכן , נראה לי בדעתי , כי אין להלכה יד במירשם התושבים , אלא לחוק המדינה בלבד … מכאן אם רוצים האב והאם שאינה יהודיה להכניס את בנם בבריתו של אברהם אבינו על מנת שיוכתב יהודי - מקבלים מהם . כי אין לך מידה גדולה מזו שאם נותנת את כל היקר לה בעולם , את בנה , לעם לא לה . ( עמ' -180 ( 181 . 7 חיים הרמן כהן ... נראה לי , כי אין לפני המדינה דרך טובה וישרה ללכת בה מאשר לרשום דתו ולאומו של ילד במרשם התושבים לפי הצהרת הוריו . אין לך כדרך זו לקיים את החוק ; ואף שנוגדת היא לכאורה את ההלכה היהודית ... נראה לי שאך דרך זו הולמת את מיטב המסורת המשפטית והמוסרית של ישראל . אשר לחוק - אינו דומה " יהודי" כמשמעותו בחוקי הכנסת , ליהודי כמשמעותו בדיני התורה . לא הרשויות הדתיות במדינה ממונות על בצועם של חוק השבות וחוק האזרחות ופקודת מרשם התושבים , אלא שר הפנים ממונה על בצועם ; ואין להעלות על הדעת כי בהטילה בצוע חוקים אלה על שר הפנים , התכוונה הכנסת להסמיכו לקבוע יהדותו של אדם על פי הלכות הדת ... … כשהחוק קובע , שיש לרשום דתו של אדם , אין בכך כדי להסמיך או לחייב את פקיד הרישום לחקור , לברר ולהכריע מהי , מבחינה דתית , דתו של האדם המבקש להרשם … ( עמ' ( 223-222 1 חיים הזז ( 1973-1898 ) היה סופר ומחזאי , חתן פרס ישראל לספרות ב1953- ופעמיים חתן פרס ביאליק . עמדתו ועמדת חיים הרמן כהן היו שתי העמדות היחידות בעד רישום חילוני . התיקון ל"חוק השבות" העובדה שהגדרת הזהות היהודית לא הוכרעה בחוק , אלא נותרה במסגרת של הנחיות שהתחלפו על-פי עמדתו של שר הפנים המכהן , גרמה להתעוררות המחלוקת מחדש . היא התחדשה בסוף שנות ה60- בעקבות עתירה שהגיש לבג"צ בנימין שליט . שליט , שאשתו הייתה לא יהודייה , אך גם לא האמינה בדת אחרת , ביקש לרשום את ילדיהם כיהודים בסעיף הלאום וכחסרי דת בסעיף הדת . פקיד הרישום טען , כי במקרה הנדון יש לרשום בסעיף הדת " לא רשום" ובסעיף הלאום לרשום " אב יהודי ואם נוכרייה . "
|
|