|
|
صفحة: 218
קבלתו של החוק עוררה סערת רוחות בציבור הדתי והביאה לפרישתה של סיעת אגודת ישראל מהקואליציה למשך שנים רבות . הפרישה נעשתה על-פי הוראת מועצת גדולי התורה שפסקה , כי " אם לא תתקבל הדרישה לשחרר בנות דתיות מכל צורה של גיוס צבאי או אזרחי , אסור לשום נציג דתי להוסיף ולהישאר בממשלה " . בשל פסיקה זו בנות חרדיות אינן מתגייסות לצה"ל ולא משרתות במסגרת השירות הלאומי . גם מועצת הרבנות הראשית הסתייגה מהחוק , אך היא לא אסרה על בנות דתיות את השירות הלאומי . בהחלטה שפרסמה מועצת הרבנות הראשית היא קראה להסיר את החוק מעל סדר יומה של הכנסת , אך המליצה לחברי הכנסת הדתיים שלא לפרוש בשל כך מהממשלה , וזאת מחשש שפרישתם תפגע בענייני הדת במדינה . למעשה , מאז נחקק החוק הוא לא נאכף מעולם , והשירות הלאומי מתקיים למעשה כשירות התנדבותי . כדי לפתור את הבעיה שיש באי-אכיפת החוק , נחקק בשנת 1979 תיקון לחוק השירות הלאומי שלפיו " ביצועו של חוק זה לא יחל אלא לאחר שהממשלה תחליט על כך * . " במשך השנים הפך השירות הלאומי לסימן היכר של בנות המשתייכות לציבור הדתילאומי . רבים בציבור זה רואים בשירות הלאומי תחליף שווה ערך לשירות הצבאי ומסגרת ההולמת את אורח חייה של בת דתית . השירות הלאומי מוסדר באמצעות כמה אגודות הזוכות לתמיכה ממשלתית . אגודות אלה אף דואגות לכך שזכויותיהן של בנות השירות הלאומי יושוו לזכויותיהן של הבנות המשרתות בצה"ל . עם זאת , אין בציבור הדתי-לאומי עמדה אחידה המעדיפה שירות לאומי על-פני שירות צבאי , והדעות בנושא חופפות את החוגים שמהם מורכב ציבור זה . יש חוגים המסתייגים מכל יציאה של בת דתית ממסגרת משפחתה ומתנים את השירות הלאומי במגורים בבית ההורים . מנגד , יש חוגים , כמו חברי הקיבוץ הדתי , שלא קיבלו מעולם את פסיקת הרבנות נגד גיוס נשים לצבא . חברי הקיבוץ הדתי מחייבים גיוס בנות , לא רק במסגרות מיוחדות לבנות דתיות , אלא גם במסגרות צבאיות רגילות . חוגים אחרים תומכים בגיוס של בנות דתיות רק במסגרות צבאיות ייחודיות , כמו מורות חיילות או הנח"ל הדתי . מסגרת נוספת היא " ישיבת הסדר" לבנות המשלבת שירות צבאי עם לימוד תורה . בשנים האחרונות , במקביל לתמורות שחלו במעמד האישה הדתית ( ראו עמ' , ( 77-76 יותר ויותר בנות המשתייכות לציבור הדתי-לאומי מעדיפות שירות צבאי על-פני שירות לאומי , למרות התנגדותם של רבנים ומחנכים . בעיה נוספת שהרבנים מתמודדים עמה היא שילובן של חיילות ביחידות הלוחמות . בשנת 1987 בוטלה הסמכות שהייתה לשר הביטחון למנוע מנשים להשתלב בתפקידים קרביים , ומאז הלך מספרן וגדל . למגמה זו יש השלכות לא רק על מעמדן של הנשים בצה"ל . נוכחותן של חיילות ביחידות הלוחמות יוצרת בעיות הלכתיות ומעמידה בספק את האפשרות של חיילים דתיים לשרת במסגרות הצבאיות הרגילות . * חוק שירות לאומי ( תיקון ) תשל"ט , 1979 ספר החוקים תשל"ט , עמ' . 125
|
|