|
|
صفحة: 211
בשוק העבודה . מי שיבחר בתום השנה לחזור ללמוד בישיבה יוכל לעשות כך ללא חובת שירות סדיר . אולם מי שירצה להפסיק את לימודיו , יוכל להתגייס במסגרת חלופית לשירות הצבאי הרגיל . המסגרות החלופיות כוללות : שירות צבאי מקוצר , שירות אזרחי חלופי , או שירות צבאי במסגרות מיוחדות לחיילים דתיים כמו הנח"ל החרדי . הנח"ל החרדי בעקבות ההמלצות של ועדת טל הציע ח"כ אברהם רביץ " ) דגל התורה ( " להקים מחדש את " הנח"ל החרדי , " מסגרת שהתקיימה מאז שנות ה60- ועד שנת . 1974 ההצעה זכתה לתמיכת רבנים חשובים בציבור החרדי , כמו הרב אהרון לייב שטיינמן , אולם היו שהתנגדו לה מחשש שתביא לגיוס כללי של בחורי הישיבות . מסגרת הנח"ל החרדי המחודש , או בשמה הרשמי " נצ"ח ( ר"ת : נוער ציוני חרדי ) יהודה , " מיועדת לבחורים בני 26-19 השייכים לחברה החרדית , אך עזבו את הסדר " תורתו אומנותו . " הנח"ל החרדי מאפשר להם לקבל שירותי דת ומזון ברמת הכשרות המקובלת עליהם , אין בו חיילות ויש אפשרות ללימודים תורניים על בסיס יומי ושבועי . בכל שבת מגיע רב המלווה את החיילים במהלך השבת . המסלול הצבאי כולל ארבעה חודשי טירונות , שלושה חודשי תעסוקה מבצעית , חודשיים אימון מתקדם ושלושה חודשי תעסוקה . במקביל החיילים משלימים לימודים כלליים ברמה של תשע שנות לימוד . במסגרת הגרעין הראשון גויסו בינואר 31 1999 תלמידי ישיבות לשעבר , ובמחזור השני עלה המספר ל . 52- ממסגרת ניסויית בממדים מצומצמים ביותר היא צמחה בשנת 2002 לסדר גודל של גדוד , שחייליו מעורבים בפעולות מבצעיות . עם זאת , מדובר עדיין במיעוט קטן מכלל הצעירים החרדים . חברי הוועדה היו מודעים לכך שההצעות יעוררו מחלוקת . ואכן , באפריל , 2000 מיד לאחר פרסום הדו"ח הקימה קבוצה של חמישה חיילים משוחררים תנועה בשם " התעוררות . " אחת ממטרותיה הייתה מאבק במסקנותיה של ועדת טל בטענה שיישומן יביא לעיגון ההשתמטות של החרדים בחוק . מטרה נוספת הייתה קביעת מכסה כוללת לבחורי ישיבות שיקבלו דחיית גיוס . חברי " התעוררות" טענו , שהפסקת לימודים לצורך פרנסה מעמידה באור שלילי את הערך של השירות הצבאי , ומחו על עצם אפשרות הבחירה הניתנת לבחור ישיבה לדחות את הגיוס עד גיל , 23 וגם אז , אולי לא להתגייס בכלל , בעוד שכל בחור אחר חייב להתגייס בגיל . 18
|
|