|
|
صفحة: 206
השינוי היחיד שחל בעקבות מסקנותיה של ועדת השרים הוא שלראשונה נקבעה מכסה שנתית מקסימאלית של 800 תלמידי ישיבות שיורשו להצטרף להסדר בכל שנה . המכסה בוטלה עם המהפך הפוליטי בשנת 1977 והקמתה של ממשלה בראשות הליכוד . המפלגות החרדיות הצטרפו לקואליציה והפכו את הסדר דחיית השירות לחלק מההסכמים הקואליציוניים . הסכמים אלה , שביטלו את ההגבלות על מכסת המצטרפים השנתית , גם פתחו פתח לבוגרי ישיבות תיכוניות , ישיבות מקצועיות ובעלי תשובה , לדחות את גיוסם . הרחבת מספר הנהנים מדחיית הגיוס הביאה להתעוררות ציבורית בנושא . בכנסת הועלו הצעות חוק ? ועדות שונות עסקו בגיבוש המלצות לפתרון הסוגיה . אף אחת מהוועדות שהקימה הכנסת לבדיקת הנושא לא ביקשה לבטל את הסדר " תורתו אומנותו . " המטרה הייתה להקטין את מספר המצטרפים להסדר , לקבוע קריטריונים ברורים להצטרפות ולהגביר את דרכי הפיקוח . בין ההצעות היו כאלה שאפשרו לבחורי ישיבות שירות צבאי מקוצר ואחרות שהגבילו את משך זמן הלימודים בישיבה . מאחר שאף אחת מהצעות החוק או מהמלצות הוועדות לא התקבלה , הפך בית המשפט הגבוה לצדק מוקד לעתירות רבות נגד חוקיותו של ההסדר הקיים . חלק מהעתירות ביקשו לקבוע מכסה שנתית למספר הנהנים מהסדר " תורתו אומנותו , " ואחרות דרשו את ביטול ההסדר כולו ואת ההסדרה של שאלת הגיוס בחקיקה ראשית . * עד שנות ה80- נדחו כל העתירות בנימוק שהשאלה היא בעלת אופי ציבורי ואל לו לבית המשפט להיגרר אליה . השופטים פסקו כי השאלה " היא ביסודה בעיה ציבורית , שיש להשאיר את פתרונה בידי הגורמים הפוליטיים ** " . נימוק נוסף לדחיית העתירות הייתה הטענה של היעדר זכות עמידה - כלומר , הוכחה כי מה שמניע את העותר הוא עוול שנגרם לו באופן אישי . השופטים דחו את הניסיונות של העותרים להוכיח , כי גיוס בחורי ישיבות יפחית את נטל המילואים . לטענת השופטים , " אורך שירות מילואים בכל תקופה ותקופה תלוי בגורמים רבים ושונים , ושום אדם שלא ניחן בכושר נבואה , אינו יכול לחזות מה תהיה השפעת גיוס תלמידי ישיבות על גורמים אלה *** " . שינוי דרמתי בעמדת בג"צ התרחש בדצמבר 1998 כשבית המשפט הורה לכנסת להסדיר את עניין דחיית הגיוס של בחורי ישיבות בדרך של חוק . פסק הדין ניתן בעקבות עתירה שהגישו חברי הכנסת חיים אורון ואמנון רובינשטיין ( שינוי ) ובה הם דרשו ששר הביטחון יקבע מכסה מקסימאלית של מקבלי דחיית שירות . במקביל , עתרו גם אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב , תלמידי תיכון וקצינים במילואים נגד ההסדר בטענה , כי הוא פוגע בעקרון השוויון וכי החלטתו של שר הביטחון חורגת ממתחם הסבירות ( ראו " מן המשפט , " עמ' . ( 208-207 העובדה שמספר הנהנים מההסדר עלה בצורה משמעותית מאז העתירה הקודמת , עוררה ציפייה כי הפעם תיענה העתירה בחיוב . מנגד , הודיעו מנהיגי הציבור החרדי , כי לא יקבלו את הפסיקה ויורו לתלמידי הישיבות לצאת לחו"ל או להיאסר . בג"צ , שהיה מודע למשמעות הפסיקה וראה בסוגיה " בעיה חברתית ממדרגה ראשונה , " ישב בהרכב מיוחד של 11 שופטים . בפסק הדין קבעו השופטים במפורש , כי " דחיית שירותם של בחורי ישיבה ש'תורתם אומנותם , ' כפי שהיא נעשית על ידי שר הביטחון , אינה כדין " , ועל הכנסת להסדיר את הנושא בחקיקה ראשית . הם הקציבו לכנסת תקופה של שנה מיום פסק הדין - כלומר , עד ה , 9 . 12 . 99- וזאת מתוך הכרה , כי " אין אפשרות מעשית לשנות את המצב הקיים בעניין זה , זמן רב כל כך , מהיום למחר **** " . * בג"צ , 40 / 70 בקר נ' שר הביטחון , פ"ד כ"ד , עמ' ; 238 בג"צ , 448 / 81 רסלר נ' שר הביטחון , פ"ד לו ( 1 ) עמ' ; 81 בג"צ , 179 / 82 רסלר נ' שר הביטחון , פ"ד ל"ו , ( 4 ) עמ' . 421 ** בג"צ , 448 / 81 רסלר נ' שר הביטחון , פ"ד לו , ( 1 ) עמ' . 88 *** שם , עמ' . 86 **** בג"צ , 3267 / 97 רובינשטיין ואח' נ' שר הביטחון , פ"ד נ"ב , ( 5 ) עמ' . 530
|
|