|
|
صفحة: 192
רחוב בר-אילן רחוב בר-אילן בצפון-מערב ירושלים הפך במשך השנים לעורק תנועה ראשי , המחבר את הכניסה לעיר עם השכונות היהודיות הלא-חרדיות שנוספו בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים . הפגנות החרדים לסגירת הרחוב לתנועה בשבתות החלו בשנת 1988 והתגברו לאחר שהרחוב נסגר באופן חד-פעמי לרגל ביקורו בארץ של האדמו"ר מסאטמר בשנת . 1991 המאבק הגיע לשיאו בשנת 1993 לאחר שהחרדים זכו לייצוג נכבד בבחירות לעיריית ירושלים באותה שנה . בעקבות ההפגנות האלימות מדי שבת , מינה ראש העיר באוגוסט 1994 ועדה ציבורית ( ועדת שטורם ) לבדיקת הנושא . הוועדה המליצה שהרחוב ייסגר בזמן התפילות בשבת ובחגים , ובמקביל יינתן מענה לצורכיהם של החילונים המתגוררים באזור . אולם , המלצות הוועדה לא יושמו , והחרדים המשיכו בהפגנות ובעימותים קשים עם המשטרה . הנושא הגיע לדיון בבג"צ , שהחליט על הפסקת הדיונים המשפטיים והמליץ למנות ועדה ציבורית לבדיקת הנושא ( ועדת צמרת . ( בעקבות פניית בג"צ מינה שר התחבורה באוגוסט 1996 ועדה שבראשה עמד ההיסטוריון צבי צמרת . הוועדה כללה ארבעה נציגים לא דתיים , שני נציגים חרדים ושני דתייםלאומיים . בכתב המינוי התבקשו חבריה לגבש אמנה חברתית להסדרת היחסים בין דתיים לחילונים , וכן להציע הסדרים עקרוניים לסגירת כבישים בישראל מסיבות דתיות ולא דתיות . הוועדה המליצה שהכביש ייסגר לחלוטין בעוד שנתיים - כלומר , באוגוסט , 1998 אך התנתה זאת בכך שהממשלה תשלים בניית כבישים חלופיים , ובכך שהכביש החלופי יישאר פתוח תמיד , ושהאוכלוסייה החרדית תחדל מכל אלימות . בינתיים , הציעו חברי הוועדה פשרה , לפיה הרחוב ייסגר לתנועה בשבתות רק בשעות התפילה , וגם זה רק בתנאי שיובטחו הסדרי הניידות של הציבור החילוני . הרב צבי וינמן , שייצג את החרדים , סירב לחתום על ההמלצות בטענה שהוועדה חרגה מסמכותה וכי גם חבריה החילונים מודים שמבחינה עקרונית קיימת הצדקה לסגירה מוחלטת של הכביש לאלתר . מתוך מכתב יו"ר הוועדה ד"ר צבי צמרת אל שר התחבורה * ... במדינה יהודית יש לכבד , ככל האפשר , קבוצות אזרחים המבקשות לסגור דרכים בשבתות . במדינה דמוקרטית , חובתנו ליצור מערכת מסודרת ומהירה של התגוננות מפני החלטות בלתי סבירות על סגירת כבישים , הפוגעות בציבורים קטנים או גדולים . במדינה יהודית ודמוקרטית , יש לצרף את שני היסודות … ... רחוב בר-אילן . זהו ללא ספק נושא שהוצא מכל פרופורציה , בעיקר בגלל ההתנהגות האלימה סביבו . המהומות סביב רחוב זה , שכל אורכו כמה מאות מטרים וכל מלאכת עקיפתו נמשכת לכל היותר 3-2 דקות , מעידות על האש המתמדת , הנוראה , המצוייה בקרבנו ועל השסע והניכור הגדולים השוררים בקהלנו ... … ל ? היינו בוחנים את הדברים במבט מן הירח ... ללא ספק הייתי מציע לסגור לחלוטין את רחוב בר-אילן לתנועה בשבתות . טענת מאה אלף התושבים החיים בשכונות החרדיות הצפופות משני צדדיו , היא טענה שניתן להצדיקה באופן אובייקטיבי . אבל , הבעיה איננה אובייקטיבית אלא סובייקטיבית . הבחינה שלנו נעשית מקרקע המציאות בירושלים ומן הזווית הלוקחת בחשבון את איומי ' החרדים ... ' את אימת ' החילוניים' מפני 'שיטת הסלאמי , ' המתרחשת בירושלים , ועוד . * מתוך : הוועדה הציבורית לגיבוש המלצות בדבר מדיניות כוללת בענייני תחבורה בשבת ברחוב בר-אילן , בירושלים כולה ומחוצה לה , דין וחשבון , מרחשוון תשל"ז , עמ' . 5
|
|