|
|
صفحة: 187
העבודה בשבת בראי ההלכה פסקי הדין בסוגיית העבודה בשבת מבטאים את חילוקי הדעות בחברה הישראלית בכל הנוגע לצביון הרצוי ליום המנוחה השבועי . כמו כן , הם מבטאים את המציאות המורכבת של מדינה מודרנית שבה מפעלי תעשייה ושירותים שונים פועלים במשך שבעה ימים בשבוע . אין ספק שיש מקומות עבודה - למשל , המשטרה , הצבא או חברת החשמל , שהפעלתם בשבת היא חיונית , והשאלה היא כיצד ניתן להפעילם לא רק על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה , אלא גם על-פי דרישות ההלכה . עם קום המדינה היו חוגים בציונות הדתית שהציעו להשתמש לשם כך ב"גוי של שבת . " מאחר שהאיסור על עשיית מלאכה לא חל על מי שאינם יהודים , היה מקובל במשך דורות רבים להעסיק גויים בבתי יהודים כדי שיבצעו את המלאכות האסורות בשבת . היו שסברו כי פתרון הלכתי זה כוחו יפה גם להפעלתם של שירותים חיוניים , אך היו שהתנגדו לכך בנימוק כי איננו תואם מציאות של מדינה ריבונית . על רקע זה התפתח בשנות ה50- פולמוס שנודע בשם " פולמוס ליבוביץ - ' נריה . " הדי הפולמוס שככו מזמן , אך האתגר שמציבה מדינה יהודית עצמאית בפני ההלכה עדיין קיים . יש מקומות כמו בתי חולים דתיים , שבהם משתמשים ב"גוי של שבת , " אך במקביל נוצרו במהלך השנים פתרונות טכנולוגיים המצמצמים חילול שבת או מונעים אותו . הפתרונות האלה כוללים מערכות קשר הניתנות להפעלה בשבת , מעליות בפיקוד שבת , מכונות לחליבה בשבת ועוד . הם גובשו על ידי " מכון צומת" ( ר"ת - צוותי מדע ותורה , ( שהוא מכון למחקר , ייעוץ ויישום של פתרונות טכנולוגיים , המאפשרים הפעלת מדינה יהודית מודרנית לפי כללי ההלכה . השופטת דורנר קיבלה את הטענה , שאיסור העבודה בשבת פוגע בחופש העיסוק , אבל דחתה את העתירה בנימוק ש " חוק היסוד - ב'פסקת ההגבלה' שבסעיף - 4 מתיר פגיעה בחופש העיסוק בחוק ההולם את ערכיה של המדינה , שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש ... חוק המנוחה מקיים את כל התנאים המנויים בפסקת ההגבלה . קביעת יום המנוחה ליהודים בשבת מגשימה את ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית . שני ערכים אלה משתלבים בהרמוניה מלאה בחוק הנדון . ליום מנוחה לעובדים מטרה סוציאלית וחברתית , ואילו היהדות , שהנחילה לאנושות את הקונספציה של יום המנוחה השבועי , קידשה את יום השבת כיום המנוחה של בני העם היהודי . יום השבת הוא ערך לאומי לא פחות מערך דתי " .
|
|