|
|
صفحة: 180
המכתב לאגו"י , ובו ההתחייבויות בנושאי דת , נתפס על ידי רבים כמציין את ראשיתו של הסדר הסטאטוס קוו . לפי דעה זו , ההתחייבויות נועדו להפיג את החששות של אגו"י מהקמתה של מדינה יהודית חילונית ולגייס את תמיכתה למאבק של התנועה הציונית למען הקמת המדינה . החוקר מנחם פרידמן חולק על הפרשנות הזו למכתב וטוען , כי המכתב מעולם לא נתפס כמחייב מבחינה משפטית או פוליטית . פרידמן טוען , כי אין במכתב כל רמז להסדר הסטאטוס קוו ביחס לתחבורה הציבורית בשבת וכי הסעיף העוסק בתחום האישות מנוסח בצורה כוללנית . בתחום הכשרות יש , לדעת פרידמן , פער בין ההתחייבות במכתב לבין המציאות , שכן , בכל מטבח ממלכתי יש רק אוכל כשר . כמו כן בתחום החינוך קיימת אוטונומיה רק לחינוך הממלכתי-דתי . החינוך החרדי מוכר כזרם עצמאי , בעוד שבתי-הספר של זרמים פוליטיים וחינוכיים שהיו נהוגים בתקופת היישוב , בוטלו לטובת חינוך ממלכתי . יתר על כן , פרידמן מציין , כי ההחלטה שהסטאטוס קוו הוא שיהווה את הבסיס שעלפיו יוסדרו חילוקי דעות בנושאי דת ומדינה לא מוזכרת כלל במכתב . אדרבה , בקרב חוגים רחבים רווחה הדעה שהקמת המדינה היא הזדמנות פז להכניס שינויים בהסדרים שהיו נהוגים בתקופת היישוב בחברה וולונטרית - הסדרים שאינם הולמים סיטואציה חדשה של מדינה ריבונית . מה עוד שעצם המעבר מיישוב למדינה יצר תמורות במעמדם של מוסדות השלטון , ובכלל זה במוסדות הדת . לדעת פרידמן , רק עם הקמת הממשלה השנייה , בשנת , 1951 הפך הסטאטוס קוו לעיקרון מפורש שעל-פיו יוכרעו מחלוקות בענייני דת . ראש הממשלה דוד בן גוריון הודיע על הקמת ועדת שרים אשר תברר את התביעות הדתיות של חבריה ועד שיושג סידור בשאלות הללו , יישאר הסטאטוס קוו לגבי ענייני הדת . החל מהכנסת השלישית , בנובמבר , 1955 נכלל לראשונה הסדר הסטאטוס קוו בהסכם הקואליציוני בין מפא"י לשותפיה הדתיים . מאז הוא חזר ונכלל בכל ההסכמים הקואליציוניים וגם בהיערכויות פוליטיות שבהן היה ברור , כי אין צורך בשום מפלגה דתית לשם השגת רוב פרלמנטרי . כך קיבל הסטאטוס קוו מעמד של מעין מסורת פוליטית , שכל מפלגות השלטון חשו מחויבות כלפיה , מתוך הכרה כי בכך ניתן יהיה להימנע ממחלוקת העלולה לפלג את העם . * הסבר אחר לנכונות של הצד החילוני לוויתורים בנושאי דת מציע יגאל עילם . לדעתו , נבעו הוויתורים מרצונה של הציונות החילונית להוכיח , כי היא מייצגת את כל חלקי העם , ומשאיפתה לזכות בלגיטימציה של היהדות הדתית . ** לעומתו , החוקר עמנואל גוטמן טוען , כי הפיכת הסטאטוס קוו לעיקרון מחייב לא נבעה מהרצון למנוע קרע 1 יגאל עילם הוא היסטוריון המלמד במכללה האקדמית ספיר ובסמינר הקיבוצים . ? עמנואל גוטמן הוא פרופסור במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים . * מנחם פרידמן , " ואלה תולדות הסטאטוס קוו : דת ומדינה בישראל , " המעבר מישוב למדינה , 1949-1947 ורדה פילובסקי ( עורכת , ( יציבות ותמורות , חיפה , , 1988 עמ' ** . 67-48 יגאל עילם , יהדות כסטטוס קוו , הוצאת ספרים עם עובד , תשס"א , עמ' . 120
|
|