|
|
صفحة: 170
לבתי הדין הרבניים יש סמכות ייחודית ובלעדית ( מונופול ) בתחום הנישואין והגירושין . בשאר ענייני המעמד האישי - למשל , גיור , אפוטרופסות על ילדים , ירושות וצוואות , יש להם לפי החוק מעמד של שיפוט המקביל לבתי הדין האזרחיים , ודי באי-הסכמה של אחד הצדדים כדי שסמכות השיפוט בנושא הנדון תימסר לבית משפט אזרחי . כל זאת , למעט מקרים שבהם הנושאים שעל הפרק מהווים חלק מתיק הגירושין . במקרים אלה , המכונים " כריכה , " גם נושאים כמו אפוטרופסות על ילדים , ירושות , צוואות וכדומה נחשבים חלק מתיק הגירושין , ולכן הם בסמכות בית הדין הרבני . כדי לבטל את סמכותו של בית הדין הרבני הדן בגירושין לדון גם בנושא הילדים , הכרוך בו , צריך האדם המעוניין בכך להגיש תביעה נפרדת בנושא זה לבית המשפט לענייני משפחה . העובדה , שבמדינת ישראל כל יהודי הרוצה להינשא או להתגרש כחוק חייב לעשות זאת באמצעות בתי הדין הרבניים עוררה מחלוקת בעת קבלת החוק בכנסת , והיא נמשכת מאז ועד היום . בעיני חוגים ליברליים , חובת ההזדקקות למערכת ההלכתית בתחום כל-כך אישי ומשמעותי כמו נישואין , מהווה פגיעה מצפונית . לדעתם , העובדה שבישראל לא קיימת , נכון לשנת , 2006 אפשרות חוקית לנישואים אזרחיים , מהווה פגיעה בחופש מדת . זאת ועוד , חוק שיפוט בתי הדין הרבניים אינו מאפשר נישואין של אנשים המגדירים את עצמם כחסרי דת , או שזהותם הדתית שנויה במחלוקת , וכן לא נישואין בין בני דתות שונות . החוק גם אינו מאפשר נישואין בין כוהן לגרושה , או נישואין של ממזרים , משום שהם נחשבים לנישואים אסורים לפי התורה . כל ההגבלות הללו פוגעות , לדעתם , בדמותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ליברלית . טענה אחרת נשמעת מפי נציגי התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית , המתנגדים לחוק שיפוט בתי דין רבניים בנימוק שהוא פוגע בעקרון השוויון , מפני שהוא מעניק סמכות בענייני נישואין וגירושין רק לרבנים ולבתי דין אורתודוקסיים . כנגד טענות אלה מדגישים תומכי החוק את השאיפה לעצב את דמותה של ישראל כמדינה יהודית , ול ? גם במחיר מסוים של פגיעה בפרט . יתר על כן , החוק הזה הוא בעיניהם הערובה היחידה לשמירה על אחדות העם היהודי : " מטרתו של חוק זה לא היתה להכתיב לאזרח היהודי דרכי התנהגות בחייו הפרטיים . אילו זו היתה מגמת המחוקק , הוא לא היה מסתפק במצוות העשה של עריכת נישואין וגירושין של יהודים על-פי דין תורה , אלא היה גוזר גם על קיום האיסורים הדתיים של חיי אישות בין בני זוג האסורים זה בזה גם ללא קיום קשר נישואין . מטרתו של החוק היתה למנוע קרע חמור בחברה הישראלית , שעלול להתרחש אם תונהג בישראל שיטה של נישואין וגירושין אזרחיים , מה שיגרום להיווצרותן של שתי חברות שלא תבואנה בקשרי נישואים האחת עם רעותה * " .... סמכויותיהם ומעמדם של בתי הדין הרבניים עלו לדיון משפטי בפרשת בני הזוג בבלי בשנות ה . 90- שופטי בג"צ נדרשו לפסוק האם לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים , יש לבתי הדין הרבניים סמכות לדון על-פי דין תורה רק בנושא הנישואין והגירושין , והאם בכל שאר הנושאים עליהם לדון על-פי עקרונות המשפט האזרחי . 1 לפי ההלכה , ממזר הוא ילד שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה . הוא מוגבל באפשרויות הנישואין שלו . * אליאב שוחטמן , " המשפט העברי והמדינה היהודית המודרנית , " הציונות הדתית : עידן התמורות , אשר כהן וישראל הראל ( עורכים , ( מוסד ביאליק , קרן קיימת לישראל , המועצה הלאומית לחינוך תורני , תשס"ד . עמ' , 282-254 שם , עמ' . 261
|
|