|
|
صفحة: 164
מן המשפט על סמכויות הרבנות הראשית בתחום הכשרות . 1 בג"צ , 465 / 89 רסקין נ' המועצה הדתית ירושלים ואח , ' פ"ד מ"ד , ( 2 ) עמ' 673 העותרת היא רקדנית בטן , שנהגה לקיים מופעים באולמות שמחה ובבתי מלון בירושלים . היא עתרה נגד המועצה הדתית בירושלים לאחר שזו הורתה לבעלי האולמות שלא לקיים בהם " מופעים בלתי צנועים . " כתוצאה מכך , חל מיעוט במספר ההזמנות שהופנו אליה , שכן בעלי האולמות נמנעו מלהזמינה מחשש שתישלל מהם תעודת הכשרות . העותרת טענה , כי הוראות הרבנות מהוות חריגה מהסמכות המוקנית לה בחוק . מה שעמד במוקד הדיון היה סעיף 11 לחוק איסור ההונאה בכשרות תשמ"ג 1983 - הקובע , כי " במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד . " רבני העיר ירושלים והמועצה הדתית טענו , כי חוק זה מקנה להם סמכות להציב תנאים למתן תעודת הכשרות , ובכלל זה כשרות המקום , ולא רק כשרות המזון עצמו . לטענתם , " יש מקום , במסגרת השיקולים אם ליתן הכשר אם לאו , גם לשיקולים הקשורים בכשרות המקום והמתרחש בו בראייה הלכתית , גם כשאין קשר של ממש בין האירוע לבין הכנת המזון והגשתו " . ( עמ' ( 677 שופטי בג"צ דחו טענות אלה וקיבלו את טענת העותרת , לפיה המועצה הדתית חרגה במקרה זה מסמכותה . לדעת השופט תאודור אור : " הן משם החוק [ חוק איסור הונאה בכשרות תשמ"ג , [ 1983 - הן מפירוש סעיפיו והן לפי העולה מההיסטוריה החקיקתית שלו - מטרתו ותכליתו של החוק הן למנוע הונאה ביחס לכשרות במזון מבחינת טיבו , דרך הכנתו והגשתו , והוא לא נועד לשרת מטרות של השלטת דיני ההלכה בעניינים אשר אינם חלק מדיני כשרות המזון ... אין הכוונה ליתן בידי מי שבידו הסמכות לתת תעודת הכשר סמכות לכפות דרך התנהגות באותו מקום ... אם אין באותה התנהגות להעלות או להוריד בשאלת כשרות המזון עצמו " . ( עמ' ( 682-681 . 2 בג"צ , 7203 / 00 מעדני אביב אוסובלנסקי בע"מ נ' מועצת הרבנות הראשית ואח , ' פ"ד נ"ו , ( 2 ) עמ' 196 משחטת העופות " הוד מעולה" נהגה למכור עופות שנפסלו בזמן השחיטה לחברת " מעדני אביב אוסובלנסקי בע"מ , " המשווקת מוצרי בשר שאינם כשרים . רב העיר חדרה , שהיה האחראי על מתן ההכשר למשחטה , דרש מחברת " הוד מעולה" להפסיק למכור עופות טריפה ליהודים , ולא - תישלל ממנה תעודת הכשרות בחתימתו . חברת " הוד מעולה" נענתה לדרישתו , אך חברת " מעדני אביב אוסובלנסקי בע"מ , " שהחיסכון שלה בקניית עופות הטריפה היה ניכר , עתרה לבג"צ . בדיון הראשון הציעה הרבנות הצעת פשרה , לפיה לא תישלל הכשרות ממשחטת " הוד מעולה , " אך היא לא תוכר כבעלת הכשר למהדרין , הנחשבת 1 לדרגת כשרות גבוהה יותר . הם הדגישו , כי מדובר בהחלטה שהיא " לפנים משורת הדין" ובלא שהדבר ישמש תקדים . 1 רוב פוסקי ההלכה סוברים , כי מקום שמוכר טריפות ליהודים אינו נאמן על כשרות . אך מאחר שיש מיעוט של פוסקים המתירים לקנות במקום כזה , הרבנות הראשית הייתה מוכנה להשאיר את תעודת הכשרות מטעמה ולשלול רק את הכשרות למהדרין .
|
|