|
|
صفحة: 157
דבריו של שאקי מבטאים את התפיסה האורתודוקסית , שאיננה מבחינה בין יהודי חילוני ליהודי דתי מבחינת המחויבות לשמור מצוות . על-פי תפיסה זו , יש חשיבות בקיום המצוות גם אם הדבר נעשה מתוך כפייה המעוררת מורת רוח , שכן הדת היהודית איננה עניין המסור להכרעתו האישית החופשית של היחיד , אלא היא מחייבת את כלל בני העם היהודי . עם זאת , גם בציבור הדתי קיימים חוגים המתנגדים עקרונית לכל כפייה בענייני אמונות ודעות . חוגים אחרים מתלבטים בשאלות אלה : האם יש חובה הלכתית על כפייה בחברה שערכיה אינם דתיים ? והאם יש תועלת בכפייה העלולה להשיג תוצאה הפוכה ? התלבטות אחרת נוגעת להשלכות שיש לחקיקה הדתית לא רק על הציבור החילוני , אלא גם על ההלכה עצמה . מגוון דעות חקיקה דתית בחברה דמוקרטית חילונית 1 . 1 שמעון שטרית , " חופש המצפון והדת : החופש מפני כפיית נורמות דתיות , קביעת חובת היזקקות לרשות דתית , והטלת הגבלות מטעמי דת , " משפטים כרך כ"ח , , 1997 עמ' 493-467 ... לכל חברה מן הדין שתהא הזכות להגן על ערכי יסוד המהווים את מסגרת פעולתה . ואם ערכי יסוד אלו , המקובלים על בני החברה , מקורם בדת , אין בכך כדי לשלול מהחברה את הזכות להגן עליהם ... כללו של דבר - המבחן להצדקת כפיית נורמה הוא מידת ההסכמה החברתית , שלה זכתה הנורמה , ולא תוכנה של הנורמה . ( עמ' ( 475-474 ? . 2 חיים כהן , " כפייה דתית בישראל , " ספר ברנזון , כרך שני , נבו הוצאה לאור , תש"ס , עמ' 326-297 חברי-כנסת לא-דתיים רבים שהצביעו בעד חקיקה דתית בתוקף המשמעת הקואליציונית , אינם אוהבים להסתפק בתירוץ פשוט זה : הם מחפשים סיבה עניינית ... הסיבה העניינית הנפוצה ביותר היא שחקיקה דתית היא דרושה , וגם עשויה , לקדם את השלום וההבנה בין הדתיים והלא-דתיים ... בדומה לטענה של קידום השלום וההבנה הפנימיים בין חלקי העם נשמעת גם הטענה שהחקיקה הדתית עשויה לקדם ולחזק את העם היהודי לתפוצותיו . אמרו על דיני הנישואין והגירושין שלנו , למשל , שהם מעין מבצר אשר מונע את העם היהודי מלהתפצל - כאילו חוק של מדינת ישראל יכול להשפיע על ריבוי נישואי התערובת בחוץ-לארץ . נהפוך הוא : הנסיון ... מוכיח שחקיקה דתית בישראל מעוררת לא רק את התנגדותם של הישראלים החילוניים אלא אף מחאות נמרצות וזעם אדיר בין יהודים לא-אורתודוכסים בכל קצוות תבל . וכן טוענים , שגם אינטרס חילוני הוא לקיים יהודיותה של המדינה היהודית - ויהודיות אי אפשר להפריד מן הדת היהודית … ואולם , ההנחה שאין יהודיות אפשרית בלעדי הדת היהודית אינה עוד תופסת … ... חקיקה שלא נעשתה לגופו של עניין ושלא לסיפוק צרכים אמיתיים , אלא על-פי הוראה ממשלתית ובתוקף משמעת קואליציונית , חקיקה פגומה היא : החוק הוא אכיף , אבל אין הוא כשר מן הבחינה הערכית . ( עמ' ( 305-304 1 שמעון שטרית הוא פרופסור למשפטים . כיהן בכנסת ה13- כשר לענייני דתות . ? חיים הרמן כהן ( 2002-1911 ) שימש כיועץ המשפטי לממשלה בשנים 1960-1952 ולאחר מכן היה שופט בבית המשפט העליון . ( 1980-1960 )
|
|