|
|
صفحة: 150
שההלכה לא מתייחסת לאישיותם או לדתם של השופטים , אלא לדיניהם . לראיה , הם מציינים את העובדה , שהאיסור ההלכתי להתדיין בפני גוי איננו מוחלט , ומותר למנות גוי כבורר . מכאן , שההלכה לא אסרה את השיפוט בפני גוי , אלא את המצב שבו בית הדין מעניק עדיפות למערכת משפטית זרה , שהוא המצב המתקיים במדינת ישראל . דעה אחרת , שאחד המחזיקים בה הוא הרב יעקב אריאל , רואה בפנייה לבתי הדין של המדינה מעשה חמור פי כמה מפנייה לערכאות של גויים , וגם אם הסכימו על כך בעלי הדין , הדבר אסור . לדעת הרב אריאל , על יהודי דתי להימנע מלפנות למערכת המשפט החילונית , שכן איסור ערכאות של גויים הוא איסור תמידי ומוחלט בשל הכפירה שיש בו בדיני התורה . הוא מפרש את ההיתר שנתנו פוסקי ההלכה להתדיין בבתי דין של הדיוטות כהיתר המתייחס למקרים שבהם הסטייה מדין התורה היא מקרית ולא שיטתית . * לעומת זאת , השופט לשעבר יעקב בזק , שגם הוא אדם דתי , גורס , כי הדיון בשאלה זו אינו הלכתי-דתי , אלא בעיקר תרבותי-לאומי . לדבריו , מבחינה הלכתית יש לציבור סמכות לחוקק לעצמו חוקים ותקנות , הן בעניינים פליליים והן בעניינים אזרחיים , ואפילו בניגוד לדין התורה . לדעתו , " ההלכה כנגד ' ערכאות של גויים ... ' מכוונת בפירוש אך ורק נגד ההליכה לבתי דין של השלטון הזר תחת להזדקק לבית-הדין של הציבור היהודי ; אין היא דנה כלל בשאלת מהות הדין עצמו שלפיו דנים , אדרבה , היא מדגישה כי אפילו אם בית הדין הנכרי דן על-פי דיני ישראל , אסור להזקק אליו ... ... בית דין של ישראל במדינת ישראל , הרי זה בית משפט יהודי וברוך שזכינו לכך שדייני ישראל מכוח הציבור הישראלי הריבוני שופטים את העם הזה ולא שופטים נכריים ; אכן העובדה שהדין לפיו הם דנים איננו הדין העברי הוא פגם חמור , אףעל-פי-כן אין הוא משווה להם מעמד של ' ערכאות' [ כלומר בתי דין של גויים , [ ויש להוסיף ולומר כי הפגם איננו כל כך מבחינה הלכתית דתית טכנית , שהרי , כפי שהראינו , רשאי הציבור להסכים בתחום זה על כל חוקים ותקנות שיראו להם . הפגם הוא איפוא יותר מבחינה תרבותית לאומית ** . " בפועל , ציבור רחב של שומרי תורה ומצוות נזקק לבתי המשפט של המדינה , גם באותם תחומים שהחוק מאפשר לקיים את ההתדיינות בבית דין רבני - למשל , בדיני ממונות . בכל התחומים האחרים , שבהם החוק אינו מאפשר התדיינות בבית דין רבני , נהנים בתי הדין של המדינה מהכרה מלאה של ההלכה . ? לדיון 1 האם לפי הדעות השונות בפרק , ההלכה מכירה בחוקי המדינה ? 2 במה , לדעתכם , חשיבותו של חוק יסודות המשפט ? נמקו את עמדתכם . 3 יש הרואים בשילובו של המשפט העברי תרומה חשובה לעצמאותה של מדינת ישראל , ויש הרואים בו ביטוי להשתלטות דתית הדרגתית על מערכות השלטון . מהי עמדתכם ? נמקו . 1 יעקב אריאל מכהן כרב האשכנזי הראשי של העיר רמת גן . ? יעקב בזק הוא שופט בדימוס , כיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים . * יעקב אריאל , " המשפט במדינת ישראל ואיסור ערכאות , " תחומין א , חורף תש"ך , עמ' . 328-319 ** יעקב בזק , " בתי המשפט בישראל - האמנם ' ערכאות של גויים " ? ' תחומין ב , קיץ תשמ"א , עמ' , 527-523 שם , עמ' . 524
|
|