|
|
صفحة: 149
תושביה . לפי דעות אלה , הכלל " דינא דמלכותא דינא" יונק את תוקפו לא מהבעלות של המלך על האדמה , אלא מהעובדה ששלטון המלך מקבל את הסכמת הציבור , ולכן הוא יכול לחול גם בארץ ישראל . בנושא זה הייתה עמדתו של הרב עוזיאל , שהיה הרב הראשי הספרדי הראשון בארץ ישראל , חד-משמעית : " איך תתקיים מדינת ישראל אם אין דינא דמלכותא מחייבת את כל איש ואשה מישראל בחקי המדינה להטלת מסים או דיני עונשים . ואין להעלות על הדעת שמדינת ישראל תהיה רשות ולא חובה ואיש הישר בעיניו יעשה . וצריך לומר דכוונת הר"ן ... שאין דינא דמלכותא ... נוהג במלכי ישראל , שלא נתנה התורה זכות זאת למלכי ישראל לגזור ולהטיל גזרתו על היחיד ... אבל המדינה כולה יש לה הזכות והחובה להעמיד בראשה הנהגה ממשלתית עליונה לסדור עניני המדינה הכלכליים החברתיים והמדיניים , שהם הם יסודה וקיומה של המדינה * " ... שאלה אחרת היא מה היקף תחולתו של הכלל " דינא דמלכותא דינא" - כלומר , האם משנפסק כי הוא חל על חוקי הכנסת , המשמעות היא שבכל מקרה שבו עלולה להיווצר התנגשות בין החוק לבין ההלכה תגבר ידו של החוק ? על כך משיב המשפטן אליאב שוחטמן , כי הכלל " דינא דמלכותא דינא" כלל אינו חל בתחום הדתי , ומטרתו של הכלל לא הייתה לתת לגיטימציה לחוקים הבאים להתיר דברים שההלכה היהודית אוסרת . מאחר שבמדינת ישראל רוב החוקים שהכנסת מחוקקת אין להם ולא כלום עם מצוות שבין אדם למקום , לא מתעוררת כל בעיה ביחס אליהם , ובאופן עקרוני הם ניתנים להכרה מכוח הכלל " דינא דמלכותא דינא . " עם זאת , שוחטמן מצביע על חוקים מסוימים שבהם עלולה להיות התנגשות עם דיני האיסור וההיתר של ההלכה ; וכאדם דתי הוא קובע כי אין לציית להם מכוח " דינא דמלכותא דינא : " . 1 חוק העונשין , תשל"ז , 1977- מגדיר את המקרים שבהם מותר לוועדה רפואית לתת הוראה לביצוע הפלה מלאכותית . במידה שהחוק מתיר ביצוע הפלה , במקום שההלכה היהודית אוסרת אותה , אין לציית לחוק מכוח הכלל דינא דמלכותא דינא ואין להתיר את ביצוע ההפלה . . 2 חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א1951- קובע בסעיף , 12 שניתן לתת היתר עבודה בשבת בתנאים מסוימים . במידה שסעיף זה מתיר עבודה בשבת , כשזו אסורה עלפי ההלכה , אין להתבסס על הכלל דינא דמלכותא דינא כדי להתיר אותה . . 3 חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א1961- קובע בסעיף , 2 כי רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום כסף , רשאית לפסוק לטובתו גם ריבית על אותו סכום . גביית ריבית אסורה לפי דיני ישראל ולכן אין בכוחו של החוק להכשיר מעשה כזה . לדעת שוחטמן , הצד השווה לכל החוקים הללו הוא שבכולם אין המדינה כופה באמצעות החוק נורמות התנהגות המנוגדות להלכה היהודית , אלא היא רק מתירה אותן . לכן , חוקים אלה אינם מעמידים את היהודי הדתי במצב בלתי אפשרי מבחינה דתית של כפייה לעבור על מצוות הדת . ** העובדה שהמשפט במדינת ישראל איננו מבוסס על דיני התורה מעוררת בעיה נוספת והיא , האם בשל כך נחשבים בתי המשפט במדינת ישראל מבחינת ההלכה כ"ערכאות של גויים . " מושג זה מתייחס במקורו לבתי משפט שבהם השופטים אינם יהודים , או שהשופטים יהודים , אבל דנים שלא על-פי דין תורה , ולכן אסור לפנות אליהם . לכאורה , אין מקום להחיל את האיסור על בתי המשפט של המדינה , שהרי מדובר בשופטים יהודים , אך הנימוק של הפוסקים , הסבורים כי האיסור תקף , הוא * בן ציון מאיר חי עוזיאל , "יסודות דין מלכות בישראל ובעמים , " התורה והמדינה ד , שאול ישראלי ( עורך , ( תשי"ב , עמ' טז . ** אליאב שוחטמן , " הכרת ההלכה בחוקי מדינת ישראל , " שנתון המשפט העברי , כרך ט"ז-י"ז , תש"ן-תשנ"א , הוצאת המכון לחקר המשפט העברי , עמ' . 500-417
|
|