|
صفحة: 139
מן העיתונות העסקה המתגבשת לחוקה בישראל : הסכמה לעגן את מגילת זכויות האדם , תמורת חסינות לנושאים דתיים / יובל יועז " אנחנו מוציאים מתחולת החוקה מספר מצומצם אבל חשוב של נושאים , " אומר הפרופ' ידידיה שטרן מהמכון לדמוקרטיה . " כל הנושאים האחרים - חוק המצות , חוק איסור מכירת חזיר , חוק תשעה באב , חוק שנוגע לפרטים של קבורה אזרחית , ורבים אחרים - יהיו חשופים לביקורת בג"ץ . ההישג המרכזי שלנו הוא גידורה של המחלוקת בין דתיים לחילונים . המוטיווציה שלנו היא למתן את החיכוך בין דת ומדינה " . אבל בניגוד לקולות הנשמעים מהמכון לדמוקרטיה , נציגי החרדים עדיין לא מוכנים להצהיר על תמיכה בהסדר . " יש עדיין כמה בעיות , " אומר ח"כ משה גפני ( יהדות התורה . ( לדבריו , העיקרון שעליו מבוססת ההסכמה המתגבשת הוא שהחוקה לא תשנה את הסטטוסקוו בענייני דת ומדינה . " אם המועצה הציבורית לא רוצה לחסל את הסטטוסקוו , ולא תהיה בו פגיעה , אני מעריך שלא תהיה התנגדות של מועצת גדולי התורה . אבל עדיין לא דיברתי אתם . לי אישית אין התנגדות עקרונית לחוקה . הסכמנו שהולכים על זה , אבל עוד לא הסכמנו על מודל ... " הצעת החוקה תכלול גם חבילה של " חוקים נלווים , " שבהם יעוגנו הסדרים שלא ראוי להם להיכלל בחוקה , או שרצוי שהדינמיקה הפוליטית תמשיך להשפיע עליהם , בניגוד לחוקה , שאמורה להיות סטטית וקבועה . אחד מהחוקים-הנלווים הללו יעסוק בשינוי הסטטוס-קוו בנוגע לשבת : על-פי ההסכמה המתגבשת ( שאיננה סופית , ( ייאסר בחוק קיום מסחר , תעשייה ושירותים בשבת - כולל סגירת הקניונים החוץ-עירוניים ; בתמורה יוסדרו קיום אירועי תרבות , בילוי וספורט ותחבורה ציבורית " ברמה מופחתת מיום חול רגיל . " " הסטטוס-קוו בהחלט ישתנה לשני הכיוונים , " אומר שטרן . " גם היום ניתן לעשות ' מהפכה חילונית' ללא חוקה . הדתיים אומרים למעשה - אם אתם רוצים לעשות חוקה בהסכמה , יש כמה נושאים שעליהם אי-אפשר לוותר , שבהם החוקה לא תשנה . בית המשפט יוכל להמשיך לפרש את החוקים בענייני דת , אבל הוא יעשה זאת כאילו אין חוקה . " ביקורת החוקה - לא לביהמ"ש אחד החידושים המשטריים המשמעותיים ביותר הכלולים בהצעת החוקה היא ביטול סמכותם של כל בתי המשפט - מלבד בג"ץ - לעסוק ב"ביקורת חוקתית , " כלומר היכולת לפסול חוקים רגילים הפוגעים בזכויות המעוגנות בחוקה . גם לעניין זה חשיבות רבה מבחינת הדתיים והחרדים , שחששו משימוש-יתר בזכות זו על ידי ערכאות שיפוט נמוכות . נשיא ביהמ"ש העליון , אהרן ברק , קיבל זה כבר את העיקרון שהסמכות לביקורת שיפוטית חוקתית תהיה נתונה לערכאה העליונה בלבד . שינוי משמעותי נוסף הוא בסעיף " שמירת הדינים" - כלומר , חסינותה של החקיקה הקיימת ערב כינון החוקה , ושיש בה פגיעה בזכויות חוקתיות , מפני ביטול [ הכוונה היא לשינוי שישמר את חסינותה של החקיקה שקדמה לכינון החוקה . [ בחוקי היסוד מ1992- כלול סעיף שמירת דינים כזה . החוקה תכלול סעיף המשמר את החקיקה הקיימת למשך עשר שנים בלבד . לאחר פרק-זמן זה יוכל בג"ץ לפסול גם חקיקה ישנה . חוקים שייחקקו אחרי כינון החוקה יהיו חשופים לביקורת שיפוטית מיד . הארץ , 6 . 10 . 2004 © כל הזכויות שמורות לעיתון הארץ בע"מ
|
|