|
|
صفحة: 135
לעומתם , חברי כנסת דתיים ראו בחוקים נקודת מפנה ופתח לשינוי הסטאטוס קוו ( המצב הקיים ) בסוגיות של דת ומדינה , וזאת באמצעות פרשנות משפטית . ח"כ יצחק לוי ( מפד"ל ) טען : " ניסוח הזכויות בלשון כללית ביותר אשר בעצם מותירה את כל הפרשנות ומילוי תוכן לזכויות לבית-המשפט . אם נקח , לדוגמא , את סעיף 2 [ בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ] ... נזדקק לפרשנות כדי לפרש מה כולל כל אחד מהמושגים האלו ובעיקר המושג כבוד . החוק קובע שאין פוגעים בכבודו של אדם - ותו לא . בית-המשפט יקבע אם למנוע מאדם להנשא בנשואין אזרחיים הוא פגיעה בכבוד , או שמא לאסור על אשה לשמש כדיין בבית-דין רבני הוא פגיעה בכבוד * " ... החשש מפרשנות משפטית , שתאפשר את שינוי הסטאטוס קוו בנושאי דת ומדינה , הוא שהניע את נציגי המפלגות הדתיות להביא להכללתו של סעיף 10 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו . לפי סעיף זה חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו יכול לבטל רטרואקטיבית חקיקה דתית קיימת , עם זאת , יש בכוחו למנוע חקיקה דתית מכאן ולהבא . יתר על כן , מאחר שסעיף 10 מתייחס לחוקים בלבד , ולא להסדרים ולתקנות , הוא משאיר פתח לשינוי המצב הקיים בנושאי דת ומדינה , שכן הסדרים רבים - למשל , סגירת בתי עסק בשבת ( נכון לשנת - ( 2006 לא מעוגנים בחקיקה ראשית . שינוי הסטאטוס קוו בנושאי דת ומדינה על בסיס החוקים החדשים מתאפשר גם באמצעות " פסקת ההגבלה" ( סעיף ( 8 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו . באמצעות סעיף זה ניתנת לבית המשפט אפשרות לפסול חוקים שחוקקה הכנסת . החוק מקנה לשופטים סמכות להכריע מהו התוכן המתחייב מהגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית , ומה יהיה האיזון בין ערכיה כמדינה יהודית לערכיה כמדינה דמוקרטית . אפשרויות הפרשנות השונות לחוקי היסוד החדשים והיעדר חוקה הפכו את בית המשפט העליון לזירת מאבקים פוליטיים ולמוקד מתח נוסף בין דתיים לחילונים . בעוד שהציבור החילוני רואה בבית המשפט העליון גורם שיש בכוחו לקדם את ההגנה על זכויות הפרט , הרי שבציבור הדתי יש תחושה כי בכל מקרה שבו נוצרת סתירה בין ערכים דמוקרטיים לערכים יהודיים דתיים , השופטים , שהם ברובם חילונים בעלי השקפה ליברלית , נוטים לפסוק ברוח העקרונות הדמוקרטיים . הזיהוי של בית המשפט העליון עם מגמות ליברליות התחזק בשנות ה , 90- על רקע פסיקות שונות של בג"צ בנושאים השנויים במחלוקת . העמדה האופיינית של שופטי בג"צ בשנות ה80- הייתה , כי נושאים הקשורים בדת ומדינה - כמו סגירת כביש בראילן בירושלים לתנועה בשבת , גיוס בני ישיבות , או הכרה בגיור רפורמי - צריכים להיות מוכרעים בכנסת , שהיא הרשות המחוקקת . ואכן , בכל פעם שנדמה היה כי המחלוקת בסוגיות הללו תמצא את פתרונה במישור הציבורי , משך בית המשפט העליון את ידו מדיון בעתירה והמתין , לעתים שנים רבות , עד להכרעת הכנסת או עד לשמיעת מסקנותיהן של הוועדות שהקימה . אולם , משנדחו המלצות הוועדות שוב ושוב , החליט בית המשפט להיענות לעתירות שהוגשו בנושאים אלה . בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הכריע בעד רישומם של גרים רפורמים וקונסרבטיבים כיהודים , פסק כי חובה להסדיר את עניין הגיוס של בני ישיבות בחוק ועוד . הכרעות אלה ואחרות של בית המשפט , שהיו בדרך-כלל ברוח הדמוקרטיה הליברלית ובניגוד לעמדות דתיות אורתודוקסיות , פגעו אצל חלק מהציבור בדימויו של בית המשפט כגוף ניטראלי . יתר על כן , עצם נכונותו של בית המשפט לדון בנושאים אלה , ואף להכריע בהם , עוררה כלפיו התנגדות מצד חוגים דתיים , והם ראו בכך מעורבות יתר של בית המשפט העליון וביטוי למגמה של אקטיביזם שיפוטי . 1 יצחק לוי כיהן כיו"ר המפד"ל בשנים . 2002-1998 עד לפרישתו מהמפד"ל בשנת 2004 כיהן בתפקידי שרים שונים : שר התחבורה , שר הדתות , שר החינוך , שר הבינוי והשיכון , ושר התיירות . * יצחק לוי , " חוק יסוד ' כבוד האדם וחרותו' לאורה של המחשבה היהודית , " קובץ הציונות הדתית , תשנ"ז , הוצאת הסתדרות המזרחי - הפועל המזרחי - המרכז העולמי , ירושלים , עמ' . 55
|
|