|
|
صفحة: 118
השותפות עם החרדים בעמדות דתיות זכתה לביקורת מצד המחנה הציוני הלא-דתי . תמונת ההתפתחות הכללית של הציונות הדתית מעידה שהתלבטויות אלה הסתיימו לרוב בהכרעות ייחודיות , שעיצבו את דרכה מול שני המחנות האחרים . אולם בשנות התשעים חל שינוי מהותי במצב זה . ההתלבטויות נותרו ללא הכרעות וללא אמירה ציונית דתית ייחודית . היה זה ביטוי מובהק של הפילוג הדתי , שממנו נבעו שיתוק ושתיקה של הציונות הדתית בסוגיות מרכזיות . כך הופקרה החזית הדתית במאבק הציבורי על זהותה היהודית של המדינה למפלגות המחנה החרדי . ( עמ' ( 127 ? לדיון 1 אילו מהסעיפים במצע המפד"ל מבטאים את אופייה כמפלגה ציונית ? אילו כמפלגה דתית ? ואילו כמפלגה ימנית נצית ? 2 מהי , על-פי מצע המפד"ל , המחויבות של חברי המפלגה לפסקי הרבנות הראשית ? 3 מהם היחסים הרצויים בין דת למדינה ובין דתיים לחילונים , על-פי מצע המפד"ל ? 4 האם ההסבר של מנחם פרידמן ( עמ' ( 117-116 לירידתה של המפד"ל בשנות ה80- תקף גם בשנות ה ? 90- נמקו את תשובתכם בעזרת מה שלמדתם בפרק על התמורות האידיאולוגיות שעברה המפד"ל . 5 מהו , לדעתכם , הגורם המשמעותי ביותר לירידת כוחה של המפד"ל ? התייחסו בתשובתכם לגורמים השונים המובאים על-ידי החוקרים ( עמ' ( 117-116 ולנתונים על דפוסי ההצבעה ( עמ' . ( 111-110 6 הסבירו , על-פי הנתונים בעמ' , 111-110 כיצד הפכו המפלגות הדתיות ללשון מאזניים . אפשר לומר שאני מנהיגה של מפלגת מחנה ...
|
|