|
|
صفحة: 117
ואולם , לא יהא זה נכון לומר שהחלשת המחויבות של הבוחר הדתי לתמוך במפלגה דתית חייבה את ירידתה של המפד"ל ... מה שהביא אם כן לירידתה של המפד"ל הוא עלייתו של הליכוד לשלטון . עלייתו של הליכוד עשתה שתי מפלגות אלה למתחרות על פוטנציאל משותף של מצביעים , כאשר הליכוד נוגס במצביעים המסורתיים של המפד"ל . כוח משיכתו של הליכוד בין מצביעים פוטנציאליים דתיים מתחזק עקב האמון שרוחשים למנחם בגין כאיש מסורת ... ( עמ' ( 120 . 2 אליעזר דון-יחיא , " דתיות ועדתיות בפוליטיקה הישראלית - המפלגות הדתיות והבחירות לכנסת ה , " 12- מדינה , ממשל ויחסים בינלאומיים , גיליון מס' , 32 הוצאת מאגנס , האוניברסיטה העברית בירושלים , , 1990 עמ' 53-11 יציבותה הבסיסית של המפד"ל מבחינה ארגונית ואלקטורלית נשתמרה , כל עוד גבר כוחם המלכד של הערכים ואורחות החיים הדתיים על גורמי פילוג במישור החברתי והאידאולוגי . ואולם , בשלב מאוחר יותר החלו המאבקים שבתוך המפד"ל לשקף את משקלם הגובר של שני השסעים - המדיני והעדתי , שתפסו את מקום השסע המעמדי כצירי פילוג פוליטי במחנה הדתי , כמו גם בחברה הישראלית בכללה . כתוצאה מן העלייה במשקלם הפוליטי של שני השסעים האמורים ניכרה הפחתה בבולטות הפוליטית של השסע הדתי-חילוני . התפתחות זו נבעה גם מגורמים נוספים , ובהם : התייצבותם והתבססותם של הסדרי הסטטוס-קוו [ המצב הקיים ] בתחום הדתי ... וכן : היחלשות המיליטנטיות החילונית בעקבות הירידה בהשפעת אידאולוגיות מסוגן של הציונות הסוציאליסטית והממלכתיות בנוסח בן-גוריון ... התהליכים שתוארו הביאו להגברת בטחונו העצמי של הציבור הדתי-ציוני . ציבור זה נחלץ מן העמדה של " מיעוט במצור , " שבה היה שרוי בתקופת היישוב ובשנים הראשונות לקיום המדינה ... ואולם , תהליכים אלה החלישו את כושר הליכוד והגיבוש של אורח החיים הדתי המשותף לתומכי המפד"ל , וחיזקו את פוטנציאל הפילוג והפרישה של שני השסעים : המדיני-ביטחוני והעדתי . ( עמ' ( 19 . 3 אשר כהן וברוך זיסר , מהשלמה להסלמה - השסע הדתי-החילוני בפתח המאה העשרים ואחת , הוצאת שוקן , ירושלים ותל-אביב , תשס"ג 2003 ... הסיבה לכך [ לירידה במעמדה של המפד"ל ] היא מצבה הפנימי במישור הדתי . בסוגיות המרכזיות , שעלו על סדר היום הציבורי הפוליטי במסגרת המאבק על זהותה היהודית של המדינה [ למשל שמיטה או גיוס בחורי ישיבות , [ לא נשמע קולה של המפד"ל בגלל מבוכה פנימית ופילוג במישור הדתי בין דתיים מודרניים לחרדים לאומיים . יודגש כי ההתלבטות היתה מאז ומתמיד מאפיין מרכזי ומהותי של הציונות הדתית , שמעצם הגדרתה העצמית מחויבת הן לרעיון הציוני ולמדינת ישראל והן למסורת הדתית ולהלכה במשמעותן האורתודוקסית . תולדותיה של הציונות הדתית הן התמודדות רצופה ורבת פנים עם המתחים והניגודים בין שתי מחויבויותיה אלה . מיקומה הפוליטי בין המחנה הציוני הלא-דתי לבין המחנה האורתודוקסי הלא-ציוני היה מאז ומתמיד מקור לחיכוכים , לעימותים ולהתלבטות . השותפות עם החילונים , שהיתה כרוכה בפשרות דתיות , זכתה לביקורת חרדית ; ? יהודה עמיטל , יליד הונגריה , עלה לארץ ב1944- כניצול שואה . נלחם במלחמת השחרור והשתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף . לאחר מלחמת ששת הימים ייסד את ישיבת ההסדר " הר עציון" שבאלון שב ? ת ועמד בראשה עד . 2004 הרב עמיטל נודע כתומך בפשרה טריטוריאלית וכמי שהתנגד למאבק שנועד למנוע את פינוי ימית . לאחר ש"מימד" לא עברה את אחוז החסימה בבחירות שנערכו בשנת 1988 הצטרף הרב עמיטל למייסדי " הדרך השלישית , " שבה היו חברים דתיים וחילונים . בשנים 1996-1995 כיהן כשר בלי תיק בממשלה בראשות שמעון פרס . ? מפלגת מחנה היא מפלגה המייצגת קבוצת אוכלוסייה המובחנת בערכיה ובאורחות חייה והמזדהה עם העמדות האידיאולוגיות שהמפלגה מייצגת . למפלגה מסוג זה יש מערכת מקיפה של מוסדות וארגונים המתפרשים על תחומים רבים ושבאמצעותם המפלגה מקיימת זיקה בינה לבין תומכיה .
|
|