|
|
صفحة: 114
המפלגה הדתית-לאומית - המפד"ל ראשיתה של המפד"ל באיחוד של מפלגות " המזרחי" ו"הפועל המזרחי" בשנת 1956 למפלגה אחת . מפלגות אלה חרתו על דגלן את השותפות עם התנועה הציונית בבניין הארץ , מתוך תפיסה דתית שראתה בציונות שלב בתהליך הגאולה ( על עמדות הציונות הדתית ראו עמ' . ( 70-67 ? במישור הפוליטי התבטאה השותפות בקיומה של " ברית היסטורית" עם מפא"י , שהייתה מפלגת השלטון עד המהפך הפוליטי במאי , 1977 שבו עלה הליכוד לשלטון . מנהיגי המפד"ל הוותיקים ראו בשותפות זו דרך להבטיח את מה שנראה בעיניהם המינימום ההכרחי לשמירת אופייה היהודי של מדינת ישראל . הם פעלו למען שמירת שבת וכשרות על-ידי גופים ומוסדות ציבוריים ולמען האינטרסים של הציבור הדתי , למשל , הקמת האגף לחינוך ממלכתי-דתי במשרד החינוך . גם כשהתקבלו חוקים בניגוד לעמדה הדתית , כמו חוק השירות הלאומי תשי"ג ( 1953 ) שבעקבותיו פרשה אגודת ישראל מהממשלה , המשיכה המפד"ל בשותפות הקואליציונית עם מפא"י , וגם כששריה פרשו מהממשלה בפרשת " מיהו יהודי , " הם שבו אליה לאחר זמן קצר ( ראו עמ' . ( 223-221 המגמה המעשית שאפיינה את המנהיגות הוותיקה , נתפסה בקרב מנהיגי הדור הצעיר 5 4 במפד"ל , זבולון המר ויהודה בן מאיר , כהיעדר חוט שדרה אידיאולוגי . הם התארגנו בשנת 1963 במסגרת " סיעת הצעירים" והיו לגורם אופוזיציוני בתוך המפלגה . חברי הסיעה טענו שהנהגת המפלגה משועבדת יתר על המידה למפלגת השלטון וכי היא האחראית לכך ששיעור גבוה מבוגרי בתי הספר הממלכתיים-דתיים נטשו את אורח החיים הדתי , או לא הקפידו על כל פרטי ההלכה . סיעת הצעירים קראה ל " הגשמה עקבית ומתמדת של חזון התנועה המקורי , משטר של למוד תורה ובקורת עצמית לאור דרישות התורה , משטר של טוהר המדות ונקיון כפיים ופשטות החיים * " . חילוקי הדעות בין ההנהגה הוותיקה לסיעת הצעירים החריפו לאחר מלחמת ששת הימים , על רקע השינוי שחל בתודעה העצמית של הציבור הדתי-לאומי . הצעירים תבעו לחרוג מדפוס הפעילות הפוליטית המסורתית , שלפיו המפד"ל מתמקדת בתחומים דתיים מובהקים , וטענו כי עליה להשפיע יותר בתחומים כלליים של חברה ומדיניות ולהוות חלופה שלטונית . הזיקה של סיעת הצעירים לחוגי " מרכז הרב" ו"גוש אמונים" הטביעה את חותמה על עמדות המפד"ל גם בתחום המדיני-ביטחוני . אם עד למלחמת ששת הימים תמכה המפד"ל , בדרך-כלל , בעמדת מפא"י בכל הנוגע לנושאי חוץ וביטחון , ולעתים אף הייתה יונית יותר ממנה , הרי שמעתה הפכה המפד"ל למפלגה ימנית נצית . מגמה זו התחזקה לאחר עלייתו של הליכוד לשלטון בשנת . 1977 " הברית ההיסטורית" בין המפד"ל למפלגת העבודה באה ל ? צה , והמפד"ל , בהנהגתם של הצעירים , הצטרפה לקואליציות שהקים הליכוד . ** עמדת המפד"ל בנושאי חוץ וביטחון הייתה תמיד נצית מזו של הליכוד , והיא מתנגדת לכל תוכנית מדינית שיש בה ויתורים על שטחים מארץ-ישראל . בעמדה זו נשענת המפד"ל לא רק על שיקולים ביטחוניים-אסטרטגיים , אלא גם על פסקי הלכה של רבנים בציבור הדתי-לאומי , שלפיהם קיים איסור למסור שטח כלשהו מאדמת ארץ-ישראל , אפילו לא במסגרת של הסדר מדיני . 1 תנועת " המזרחי" קמה בשנת 1902 בווילנה על-ידי הרב יעקב ריינס , במטרה לחזק את הזיקה שבין הציונות לבין הדת . ההתארגנות במסגרת נפרדת באה לאחר שהוחלט בקונגרס הציוני ה ( 1911 ) 10- לעסוק בפעילות תרבותית שאופייה ותכניה חילוניים . תנועת " המזרחי" ראתה את מטרתה בעיצוב דמותה של התנועה הציונית ודמותו של היישוב הקם בארץ ברוח היהדות . ? בשנת 1922 הקימה תנועת " המזרחי" ארגון מקצועי בשם " הסתדרות הפועל המזרחי . " ארגון זה הפך עם השנים לזרם פוליטי בפני עצמו , שעלה בכוחו על כוחה של תנועת האם . בין התנועות היו הבדלים אידיאולוגיים ומעמדיים : " המזרחי" ליכד סביבו ציונים דתיים מהמעמד הבינוני והגבוה , ואילו "הפועל המזרחי" פנה יותר לכיוון הציונים הדתיים מקרב הפועלים . חברי " הפועל המזרחי" חלקו על עמדותיה המדיניות הימניות של " המזרחי , " כפי שבאו לידי ביטוי בהתנגדות להצעת החלוקה בשנת 1937 ותמכו בתפיסה המדינית של מפא"י . ? בכינוי זה הכוונה לשותפות הקואליציונית בין המפד"ל למפא"י , שנמשכה ברציפות משנת 1948 עד שנת . 1997 אולם כאשר מפלגת העבודה חזרה לשלטון ב1992- נמנעה המפד"ל מלהצטרף לקואליציה שבראשותה . - 5 , 4 ראו בעמוד הבא . * הצופה 12 . 2 . 1963 ** יש הטוענים , כי הברית ההיסטורית החלה להתערער עוד לפני המהפך ב , 1977- ואפילו לפני מלחמת ששת הימים . על כך ראו : יוני גארב , " צעירי המפד"ל ושורשיו הרעיוניים של גוש אמונים , " הציונות הדתית , עידן התמורות , אשר כהן ( עורך מדעי ;( ישראל הראל ( עורך עמית , ( מוסד ביאליק ירושלים , קרן קיימת לישראל , המועצה העולמית לחינוך תורני , תשס"ד ירושלים , עמ' . 200-171
|
|