|
|
صفحة: 101
מעמדן של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית ומאבקן להכרה אחת הבעיות המעסיקות את התנועה ליהדות מתקדמת ואת התנועה ליהדות מסורתית היא ההכרה הרשמית בהן מצד מדינת ישראל . לפי החוק , רק ליהדות האורתודוקסית ולמוסדותיה יש מעמד רשמי מוכר במדינת ישראל . לאור זאת , הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים אינם מורשים לערוך טקסי נישואין , או לשמש דיינים בבתי-דין רבניים או רבנים צבאיים , והם אינם מקבלים שכר מהמדינה . רק לאחר מאבק משפטי הושג מימון חלקי לפעולות שהתנועות מקיימות ( ראו " להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 304-302 מאבקים אחרים התנהלו על ייצוגם של מועמדים רפורמים או קונסרבטיבים במועצות הדתיות ועל השתתפותם בגופים הבוחרים רבני עיר או רבנים ראשיים . במאי 2003 ניסתה מפלגת " שינוי" להכליל שני נציגים קונסרבטיבים ושני נציגים רפורמים באסיפה שבחרה את הרבנים הראשיים , אך המפד"ל מנעה זאת ( על מפד"ל ושינוי , ראו פרק , 8 עמ' . ( 118-114 , 109 לעומת זאת , במאבק על הכללתם של נציגי התנועות במועצות הדתיות זכו התנועה ליהדות מתקדמת והתנועה ליהדות מסורתית להישגים . בג"צ שב וחזר על עמדתו העקרונית , כי המועצות הדתיות הן גוף מנהלי , וכי פסילתם של מועמדים מטעמים שבהשקפת עולם אישית , יש בה פגיעה בעקרון השוויון . בפסק הדין שניתן בעניין עתירתה של המועמדת למועצה הדתית בנתניה - ג'ויס ברנר , קבעו השופטים , כי " פסילתה של מועמדת זו לא נעשתה בשל קיום טעמים ענייניים המעידים על אי-התאמתה האישית לכהן כחברה במועצה הדתית , אלא התבססה על שיקולים זרים ... [ והם ] השקפתה של המועמדת והיותה חברה בתנועה דתית השייכת לזרם הרפורמי * " . גם בפסקי דין אחרים שב בג"צ וחייב את המועצות הדתיות לכלול בהרכבן מועמדים רפורמים או קונסרבטיבים , משום שלדעתו , החוק אינו מחייב את המועמד להיות דתי או בעל כישורים הלכתיים ובלבד שאיננו אנטי דתי ושיהיה לו עניין בקיומם של שירותי דת . יתר על כן , קבע בג"צ קביעה עקרונית , כי " כל קהילה יהודית בישראל זכאית , על דרך העיקרון ובכפוף למספרם המוגבל של חברי המועצה , כי קולה יישמע במועצה הדתית מפי נציגיה שלה ** " . למרות הפסיקות של בג"צ , סירבו המועצות הדתיות לכלול בהרכבן את המועמדים הרפורמים והקונסרבטיבים ועיכבו את חידוש ההרכב במשך שנים רבות . דרך נוספת לעקוף את פסיקות בג"צ הייתה הצעת תיקון לחוק שירותי הדת היהודיים שהגישו נציגי המפלגות הדתיות בכנסת . על-פי ההצעה , שלא התקבלה בסופו של דבר , היו חברי המועצות הדתיות חייבים להצהיר על נאמנותם לפסיקת הרבנות הראשית לישראל בכל עניין הלכתי שבסמכותה . *** בתגובה ליוזמת החקיקה פנו התנועות בנובמבר 1998 לעזרת בג"צ וזה חזר והדגיש כי רק שני תנאי כשירות נדרשים ממועמדים לחברות במועצות הדתיות : ייצוגיות והתאמה , ולא השקפת עולם אחידה . בג"צ הורה לשר הדתות למלא את חובתו הקבועה בסעיף 6 ( ב ) לחוק שירותי הדת היהודיים ולפרסם את הרכבן של המועצות הדתיות , כדי לוודא שגם מועמדים רפורמים וקונסרבטיבים נכללים בהן . גם המאבק של התנועה ליהדות מתקדמת והתנועה ליהדות מסורתית להכיר בתוקף הגיור שעורכים רבניהם הסתיים בהכרעה משפטית לטובתם . בחוק השבות לא נאמר * בג"צ 3551 / 97 ד"ר ג' ברנר ואח' נ' ועדת השרים שלפי חוק שירותי הדת היהודיים ואח , ' פ"ד נ"א , ( 5 ) עמ' , 754 שם , עמ' . 773 ** בג"צ , 4247 / 97 סיעת מרצ במועצת עיריית ירושלים ואח' נ' השר לענייני דתות ואח , ' פ"ד נב , ( 5 ) עמ' , 241 שם , עמ' . 243 *** הצעת חוק שירותי הדת היהודיים , תיקון מס' , 9 התשנ"ח , 1997 הוספת סעיף 7 א .
|
|