|
|
صفحة: 98
עקרונות התנועה ליהדות מסורתית * מדינת ישראל צריכה לכבד את המסורת היהודית . על המדינה לעודד תרבות יהודית וחינוך יהודיציוני לגווניו ולאפשר את ביטוים באורח החיים הציבורי והפרטי . אזרחות טובה - נאמנות לעם ולמדינה , כיבוד חוקי המדינה , מתן כבוד לזולת בחיי היום יום , שמירה על איכות הסביבה , התנדבות למען הכלל , טיפוח ממד הקהילתיות בחברה ופעילות למען צדק חברתי ותיקון עולם . שירות צבאי / לאומי - ההגנה על מדינת ישראל והתרומה לחברה הן חובות החלות על כל אזרח , גברים ונשים כאחד . ארץ ישראל , מדינת ישראל , השפה העברית והריבונות של העם היהודי בארצו הם ערכים חיוניים להמשך קיומו הפיסי והרוחני של העם היהודי . התנועה קוראת ליהודי התפוצות לקחת חלק באתגר של עלייה ארצה והתיישבות בה . רק בישראל קיים הפוטנציאל לחיים מלאים של הקולקטיב היהודי תוך אחריות לחברה כולה . התנועה מחויבת להידוק קשרי ישראל והתפוצות , להפריה הדדית ביניהן ולחיזוק החינוך היהודי ציוני פלורליסטי בארץ ובתפוצות . מדינת ישראל צריכה להיות חברת מופת ומרכז יהודי רוחני ותרבותי שיקרין על העולם כולו . התנועה המסורתית דוגלת בפלורליזם דתי ומקבלת בברכה כל תנועה , עדה או זרם הפועלים בדרכם לחיזוק היהדות . התנועה מעודדת תרבות של דיאלוג ו"מחלוקת לשם שמיים . " אחדות עם ישראל - יש לעשות כל מאמץ אפשרי כדי למנוע פילוג ולהגיע לכלל הסכמה בין כל חלקי העם , במיוחד בנושאים הקשורים לכלל ישראל . עם זאת , אחדות אינה מחייבת בהכרח אחידות . התנועה המסורתית מדגישה את הגישה היהודית הרואה בכל אדם ( איש ואישה ) באשר הוא , נברא בצלם , זכאי לכבוד , לחירות , לשוויון , לחופש מחשבה , לחופש אמונה ולזכויות חברתיות . התנועה המסורתית מכבדת את כללי המערכת הדמוקרטית המושתתת על קבלת הכרעת הרוב תוך שמירה על זכויות המיעוט . התנועה המסורתית מתייחסת בכבוד לבני אמונות ודתות אחרות ומעודדת סובלנות , שכנות טובה והבנה בין-דתית . דווקא בשל המחויבות להלכה רואים חברי התנועה ליהדות מסורתית חשיבות יתר בהתאמתה למציאות המודרנית , וזאת במטרה למנוע את התאבנותה . אך בשונה מהתנועה ליהדות מתקדמת , שגם היא תובעת את התאמתה של ההלכה למציאות המודרנית , הם סבורים כי כל שינוי של ההלכה חייב להיות מבוסס על הכללים המקובלים בפסיקה ההלכתית . בנוסף לכך , הסמכות לשינוי ההלכה איננה נתונה לכל אחד באופן פרטי , אלא רק לרבני התנועה . עם זאת , רבני התנועה ליהדות מסורתית אינם אמורים לפסוק על-פי כללי פסיקה אחידים , כפי שקורה בפסיקה האורתודוקסית , אלא כל רב בתנועה יכול לבחור בפסק הלכה המתאים לדעתו ולנסיבות בקהילתו . דרך זו של פסיקת הלכה נתפסת בעיני יהודים אורתודוקסים כפגיעה ברצף של ההלכה לאורך הדורות . השינויים המרכזיים שעשתה התנועה המסורתית נוגעים לנוסח התפילה ולמעמדן של נשים . בית המקדש ועבודת הקורבנות מוזכרים בתפילה בלשון עבר ללא תקווה לחדשם , וברוב בתי הכנסת של התנועה נוהגים לקצר את הקריאה בפרשת השבוע . גם כמה מהברכות הנאמרות בתפילת שחרית שונו : במקום הברכה " שלא עשני גוי , " הקונסרבטיבים מברכים " ברוך שעשני ישראל ; " ובמקום " שלא עשני אישה , " הם מברכים בדומה לרפורמים " ברוך שבראני בצלמו ובדמותו . " בדומה לבתי כנסת רפורמיים , גם בבתי הכנסת של התנועה ליהדות מסורתית אין מחיצה המפרידה בין גברים לנשים , כפי שהיא קיימת בבתי כנסת אורתודוקסיים , והישיבה מעורבת . * עקרונות התנועה ליהדות מסורתית , כפי שנמסרו על-ידי דוברת התנועה , ענבר כהן .
|
|