|
|
صفحة: 96
אחד העקרונות המרכזיים בתנועה ליהדות מתקדמת הוא היות האדם אוטונומי ובעל חופש בחירה אם לקיים מצווה זו או אחרת . הבחינה נעשית על-פי השכל הישר ועל-פי מידת התאמתה של המצווה לערכים אוניברסאליים , וזאת בניגוד לתפיסה הדתית האורתודוקסית , הרואה בקיום כל המצוות חובה דתית . הבדל נוסף בקיום המצוות הוא שהתנועה שמה דגש על מצוות שבין אדם לחברו יותר מאשר על מצוות שבין אדם למקום . במצעה של התנועה ליהדות מתקדמת משנת 1997 נאמר , כי " התנועה שואפת לחזק את מחויבותם ונאמנותם של יהודים למורשתם היהודית ולעיצוב החיים במדינת ישראל לאור עקרונות המוסר של היחיד וההתנהגות הכללית המובאים ביהדות ... הדרך היא באמצעות הדגשת העובדה כי אל לה ליהדות להיות מוגבלת לענייני טקס ומעמד אישי בלבד , וכי חובת המצוות אמורה לחול גם על יחסי אדם וחברו ולא רק על יחסי האדם והאל " . השיטה שעל-פיה היא קובעת מהן המצוות שיש לכבדן מושתתת על חמישה עקרונות : . 1 תכלית המצווה והתפתחותה ההיסטורית ; . 2 האפשרות לקדש את החיים על-ידי כיבוד המצווה ; . 3 היכולת לקיים את המצווה בנסיבות ההווה ; . 4 השפעת המצווה על כלל ישראל ; . 5 היעדר ניגוד בין המצווה לבין תכתיבי המצפון . מידת המחויבות לקיום המצוות היא אחד הנושאים השנויים במחלוקת בין חברי התנועה . המחלוקת התעוררה בעקבות החלטה של רבני התנועה ליהדות מתקדמת , כי קיימת חובה עקרונית לקיים מצוות . הרבנים נימקו זאת בכך ש " בתור יהודים דתיים אנו בוודאי לא רוצים באורח חיים שהוא בבחינת איש הישר בעיניו יעשה . " חברי התנועה התנגדו להחלטה וראו בה אכיפת ההלכה על חייהם באופן סמכותי ולא עלפי החלטה אישית ביחס לכל מצווה ומצווה . מחלוקת זו חשפה גם את המתח הפנימי הקיים בשאלת הסמכות וההנהגה . בעוד שרבני התנועה סבורים , כי זכות ההכרעה בנושאים דתיים חייבת להישאר בידי מועצת הרבנים , הרי שהחברים בתנועה מעוניינים ביתר השפעה . שאלה אחרת המעסיקה את התנועה ליהדות מתקדמת היא באיזו מידה קיימים עקרונות דתיים המחייבים את חברי התנועה . מזכ"ל התנועה לשעבר , מרדכי רותם , הציע כי ייחודו של עם ישראל , המאבק נגד התבוללות והחובה ללמוד ולהבין את המורשת היהודית ומקורותיה , יהיו העקרונות שיחייבו את חברי התנועה . רותם קרא לקדש את השבת והמועדים ולבסס את החיים על יסודות רוחניים ומוסריים . הנושא לא הוכרע , אך לקראת הוועידה ה14- של התנועה , במאי , 2000 הוחל בניסוח מצע חדש שהדגיש יותר את חופש הבחירה של הפרט לגבי קיום המצוות כביטוי לאוטונומיה של האדם . שאלה אחרת שנידונה בוועידה הייתה השאלה האם התנועה ליהדות מתקדמת בישראל צריכה גם היא להכיר ביהדותו של אדם על-פי האב , כפי שמכירה בה התנועה בארצות-הברית . התומכים בהצעה זו , ובראשם הרב מאיר אזרי - יו"ר מועצת הרבנים המתקדמים , והרב אורי רגב - אז ראש המרכז לפלורליזם יהודי , טענו כי צעד כזה יקרב להוויה היהודית עשרות אלפי משפחות של עולים שבהן רק אבי המשפחה יהודי . לעומתם , טענו המתנגדים , ובראשם הרב יהורם מזור , המשמש כאב בית הדין לגיור של התנועה ליהדות מתקדמת , כי נושאים אלה ירחיקו את הציבור הישראלי מהתנועה ויגרמו למשבר ולפילוג . לטענתו , גם בארצות-הברית מדובר בהחלטה שגויה , שכן היא הביאה לירידה במספר המתגיירים . בסופו של הדיון לא נתקבלה החלטה . 1 ההכרה ביהדות לפי האב התקבלה בתנועה הרפורמית בארצות-הברית כבר בשנת , 1983 אולם מאז לא הצטרפה אליה אף לא קהילה רפורמית אחרת בעולם .
|
|