|
|
صفحة: 94
קווי דמיון בין עמדת התנועה בישראל לבין עמדת התנועה בארצות-הברית קיימים בתחום המעמד האישי ובתחום הפולחן הדתי . שתי התנועות אינן מכירות במושג " פסולי חיתון" וטוענות , שהאיסור על כוהן לשאת אישה גרושה , או האיסור על ילדים ממזרים להינשא ליהודים הם איסורים לא מוסריים . בתחום הפולחן הדתי , הדמיון בין השתיים מתבטא במיוחד בכל הקשור לשוויון בין המינים . נשים רבות מכהנות ???? ת ( כינוי לרבניות רפורמיות , ( ובבתי הכנסת של התנועה הנשים יכולות לעלות לתורה , לעבור לפני התיבה כשליח ציבור ולהתעטף בטלית , כמנהג הגברים , דפוסים שאינם מקובלים ברוב הגדול של בתי הכנסת האורתודוקסיים . לדעת מנהיגי התנועה , העובדה שבבתי הכנסת של התנועה ליהדות מתקדמת , המשפחה יושבת יחד בזמן התפילה , בלי מחיצה בין גברים לנשים , והתפילה עצמה מלווה בנגינה , עשויה להוות גורם שיקרב אל התנועה חלקים בציבור הישראלי החילוני . עקרון השוויון בין המינים נשמר גם באירועים הקשורים למעגל החיים . בטקס הנישואין שעורכת התנועה ליהדות מתקדמת נכללים מרכיבים יהודיים מסורתיים - כמו חופה , ברכות האירוסין וברכות הנישואין וגם שבירת כוס לזכר חורבן המקדש . האופי השוויוני של הטקס מתבטא בהחלפה הדדית של טבעות נישואין וכן בעובדה שבנוסח הכתובה אין פעולת קניין מצד הבעל , אלא התחייבות הדדית של בני הזוג . בני הזוג שותפים לניסוח הכתובה והם הבוחרים את נוסח ברכות הנישואין . באירועים אחרים , כמו הולדת בן , מברכת גם האם , ולא רק האב , על הכנסתו בבריתו של אברהם אבינו , והולדת בת נחגגת בטקס דומה לטקס ברית המילה , למעט המילה עצמה . בגיל מצוות , הבנות , כמו הבנים , מניחות תפילין ועולות לתורה וחלקן גם קוראות את הפרשה או ההפטרה . השינוי המשמעותי ביותר בסדרי התפילה בבית הכנסת , שהנהיגה התנועה ליהדות מתקדמת , התרחש ב1982- עם הוצאת סידור התפילה " עבודה שבלב . " הוצאת הסידור ל ? ותה במחלוקת פנימית סביב השאלה באיזו מידה קביעת נוסח אחיד ומחייב עולה בקנה אחד עם התביעה של התנועה להתחדשות ולהתמודדות עם המציאות המשתנה . כתובה בנוסח רפורמי
|
|