|
|
صفحة: 88
בשנת 2003 התקבלה תכנית כלכלית שכללה קיצוצים בקצבאות הילדים , בתמיכה הממשלתית באברכים , ביטול מענקי הלידה מעבר לילד הראשון והטלת מס על עקרות הבית . הציבור החרדי ראה בתכנית ניסיון מכוון לפגוע ביכולתו להמשיך ולהתקיים כ"חברת לומדים " . למרות כל ההטבות המוענקות לה , החברה החרדית היא חברה ענייה מאוד . מנתונים שונים עולה , כי בני ברק היא העיר היהודית הענייה ביותר בארץ ואחריה השכונות החרדיות בירושלים ובערים אחרות . משפחות חרדיות רבות חיות בצפיפות דיור גבוהה וברמת חיים נמוכה . אחת מדרכי ההתמודדות של החברה החרדית עם המצוקה הכלכלית היא מערכת פנימית רחבה של עזרה הדדית , היונקת את תוקפה ממצוות התורה לסייע איש לאחיו ללא תמורה . העזרה ניתנת באמצעות הלוואות ללא ריבית , תרומות לצורך חתונה " ) הכנסת כלה ( " וכן באמצעות רשת של מוסדות גמ"חים ( גמילות חסד . ( מוסדות אלה משאילים ציוד רפואי , ציוד לתינוקות , כלי אוכל לשמחות ועוד . דרך נוספת להתמודדות עם המצוקה הכלכלית היו ההוראות שנתן בעבר הרבי מגור , ר' שמחה ? ונם אלתר . הרבי אסר על הזוגות הצעירים להתגורר בחמש השנים הראשונות לנישואיהם בירושלים או בבני ברק , בשל מחירי הדירות הגבוהים יחסית בערים אלה . כמה מהערים החרדיות החדשות שקמו , כמו קריית ספר או ביתר עילית , היו ביטוי למגמה זו . ההכרה כי לא די בפתרונות אלה כדי להתמודד עם המצוקה הכלכלית , וכי החברה החרדית כחברת לומדים הגיעה לנקודת מפנה , הביאה בשנת 1996 להקמת " המרכז החרדי להכשרה מקצועית . " המרכז שקם בבני ברק הציע לתלמידים קורסים בהנהלת חשבונות , בהנדסאות , באלקטרוניקה , בתכנות מחשבים ובאדריכלות פנים . בתחילה , יועדו הלימודים רק לאברכים נשואים ואבות לילדים , שיש להם צורך קיומי בפרנסה , אולם בתוך זמן קצר גדל מספר התלמידים במרכז מכמה עשרות לכמה מאות . בעקבות זאת קמו סניפים בערים חרדיות אחרות וכן מוסדות לימוד נוספים המעניקים גם תארים אקדמיים , תוך הקפדה על קורסים נפרדים לנשים ולגברים . במקביל , קמו מוסדות נפרדים לנשים , שהציעו תארים אקדמיים במקצועות שלא נלמדו עד כה עלידי נשים חרדיות , כמו עבודה סוציאלית , מחשבים ואפילו משפטים . מפנה זה היה תוצאה של מכלול גורמים , ובראשם הגידול במספר הלומדים בישיבות . מספר הלומדים הגדל גרר בעקבותיו ירידה באיכות הלומדים , שכן לא כולם מסוגלים להתמסר ללימוד תורה . במקביל , גברה המצוקה הכלכלית בעקבות קיצוצים תקציביים שפגעו ישירות בחברה החרדית . לכך יש להוסיף את הביקורת בציבור הלא-חרדי נגד תמיכה באנשים שאינם עובדים מתוך אידיאולוגיה . הביקורת הזאת מצאה הד גם בעיתונות החרדית , ובמאמרים מפרי עטם של עיתונאים חרדים נשמעה התביעה לצאת לעבודה ולהפסיק את ההישענות על התמיכה הציבורית . היוזמות להגדלת אפשרויות התעסוקה לא היו יוצאות לפועל לולא תמכו בהן רבנים בעלי השפעה בחברה החרדית . עם זאת , ככל תמורה שיש בה כדי לשנות את מבנה החברה ואת סולם הערכים שלה , היוזמה להכשרה מקצועית מעוררת התנגדות בחברה החרדית . מקור ההתנגדות בתפיסה לפיה פרנסתו של האדם היא בידי האל ודי בכוחה של ההתמסרות ללימוד תורה כדי להבטיח קיום כלכלי . לנימוק זה מצטרף גם החשש , כי היציאה מכותלי בית המדרש תחשוף את האדם החרדי לערכים הסותרים את עולמו הרוחני ותהיה ראשיתו של תהליך שיפגע במעמדו של לימוד התורה כערך עליון .
|
|