|
|
صفحة: 87
החרדים המזרחיים קרובים לחברה החסידית מבחינה זו שהם חברה עובדת יותר ולומדת פחות , אך הם שונים ממנה בכך שאינם חיים במערכת קהילתית סגורה . מבחינה חיצונית הם אימצו סממני לבוש האופייניים לבחורי ישיבה ליטאים אשכנזים - חולצות לבנות , חליפות ומגבעות , אבל מבחינת דרך הלימוד קיים הבדל , שכן בישיבות הספרדיות מושם דגש רב יותר על בקיאות מאשר על פלפול . בהקשר זה טוען החוקר יעקב לופו , כי עשרות אלפים מיוצאי עדות המזרח חיים בתוך עולם התורה הליטאי , במובן זה שהם מקבלים את התפיסה של " תורה בלבד" ושוללים לימודי חול , אבל למעשה הם חיים במעין " גטו ספרדי , " שכן כמעט ולא קיימים בקרבם נישואים בינעדתיים . גם הופעתה של ש"ס לא שינתה , לדעתו , את ההגמוניה של עולם התורה הליטאי * ( על ש"ס ראו פרק , 8 עמ' . ( 128-123 הבדל אחר בין הקבוצות החרדיות השונות קיים ביחסן למודרנה , לא במובן הערכי שאותו דוחה החברה החרדית כולה מכל וכל , אלא במובן של שימוש בטכנולוגיות חדישות ורכישת השכלה כללית ומקצועית . הפתיחות כלפי הכשרה מקצועית ולימודי חול מאפיינת במיוחד עולים חרדים מארצות המערב , המקיימים אורח חיים חרדי מבחינת ההקפדה על כללי ההלכה , אבל רוכשים השכלה כללית ומשתלבים במעגל העבודה . קבוצה אחרת המגלה פתיחות כלפי המודרנה במובנה האינסטרומנטאלי - כלומר , פתיחות כלפי המאפיינים החיצוניים והטכנולוגיים של המודרנה , היא זו המכונה " החרדי החדש . " המשתייכים לקבוצה זו מתגוררים בשכונות מרווחות ונאות , מקפידים על לבוש מהודר ומוצאים את פרנסתם בעסקים פרטיים , כמו מסחר , בנייה , מחשבים , הנהלת חשבונות או עבודה באחד ממוסדות המדינה . " החרדי החדש" מבטא באורח חייו ובעיסוקיו את תהליך ה"ישראליזציה" העובר על חלקים בחברה החרדית ובה בעת גם מזין אותו . גורם משמעותי לא פחות בהחדרת דפוסים מודרניים לחברה החרדית הוא יציאת הנשים החרדיות לעבודה , במיוחד נשים העובדות מחוץ למסגרת החברה החרדית . לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , נשים רבות בחברה החרדית , למעלה מ , 50 % - עובדות לפרנסת המשפחה , ולעתים קרובות עבודתן היא מקור הפרנסה העיקרי . מציאות זו היא תוצאה של היות החברה החרדית " חברת לומדים . " האידיאל החברתי של נשים צעירות חרדיות הוא להינשא לתלמיד ישיבה ולאפשר לו להמשיך בלימודיו על-ידי כך שהאישה תיקח על עצמה את עול הפרנסה . למרות הקושי שבדבר , נשים חרדיות רבות רואות בכך דרך להיות שותפות לבעליהן בקיום המצווה של לימוד התורה . בחיי העוני , שלא אחת נלווים לכך , הן רואות ביטוי להקרבה ולמסירות נפש . במשפחות חרדיות שבהן האישה איננה עובדת , פרנסת המשפחה מתבססת על תמיכה ממשלתית . תמיכה זו כוללת קצבאות שונות : קצבת ??" לל , " קצבת ילדים , קצבת הבטחת הכנסה , סיוע במעונות יום וגני ילדים , סיוע בשכר דירה , הנחה בתשלום הארנונה , תעריף נמוך עבור שימוש במים ותעריף מוזל לשירותי בריאות . בעוד החברה החרדית רואה בהטבות אלה זכויות המגיעות לה על-פי חוק וחלק ממדיניות חברתית כוללת שנועדה לסייע לכל המשפחות במדינת ישראל הזקוקות לסיוע , יש בחברה הישראלית הרואים בכך ניצול ציני של מדיניות הרווחה . הביקורת שהושמעה בחברה הישראלית נגד ההטבות הניתנות לחרדים גרמה לכך שהחוק שהגדיל את הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים , החל מהילד החמישי - בוטל . ** המתנגדים לחוק טענו , שהוא מאפשר למשפחות חרדיות , שראשיהן בוחרים ללמוד ולא לעבוד , להמשיך להימנע מכניסה למעגל התעסוקה תוך הסתמכות על המשך התמיכה הציבורית . * יעקב לופו , האם תחזיר ש"ס עטרה ליושנה , מכון פלורסהיימר למדעי היהדות , ירושלים , , 2004 עמ' . 19 ** תיקון חוק הביטוח הלאומי ( נוסח משולב , ( "חוק ההסדרים במשק המדינה תיקון מס' . " 4 פורסם בתיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים . 2002
|
|