|
|
صفحة: 86
ההתמודדות עם אתגרי המודרנה למרות המאפיינים האידיאולוגיים המשותפים לכלל החברה החרדית קיימים הבדלים רבים בין חרדים ליטאים לבין חרדים חסידים ובינם לבין חרדים מזרחיים . הקבוצות נבדלות זו מזו במוסדות החינוך , בבתי הכנסת ובחיים הקהילתיים של כל קבוצה , אך כולן מאוחדות במרכזיות שיש לתורה בהשקפת עולמן . ללמדנות לשמה יש ערך חברתי גבוה , והיא מזכה את הלומדים בגמול בעולם הזה ובעולם הבא . לימוד התורה היה מאז ומעולם הערך העליון ביותר בחברה היהודית , אך המציאות שנוצרה במדינת ישראל , שבה גברים חרדים רבים לומדים ואינם עובדים , היא תופעה חדשה בתולדות העם היהודי . גם בקהילות חרדיות ברחבי העולם היהודי מעטים בלבד מקדישים את כל זמנם ללימוד תורה והשאר משתלבים במעגל העבודה . רק במדינת ישראל החברה החרדית היא בעיקרה "חברת לומדים . " מנחם פרידמן מסביר את התופעה על רקע הרצון למלא חוב מוסרי כלפי הנרצחים בשואה על-ידי הקמה מחדש של עולם הישיבות שחרב . הסבר נוסף הוא הצורך בהעמדת אידיאל חברתי חלופי למודל החלוצי החילוני בדמותו של תלמיד חכם המוסר נפשו על לימוד התורה . מה שאפשר את בניית חברת הלומדים היה השחרור מהגיוס לצבא וכן התמיכה התקציבית מטעם המדינה . לכך יש להוסיף תרומות של יהודים עשירים , לאו דווקא חרדים , המסייעים לקיומו של עולם הישיבות ולהחזקת " חברת הלומדים . " התוצאה היא , שדווקא במדינת ישראל , המדינה הציונית החילונית , קמו מחדש מרכזי לימוד התורה המסורתיים שנחרבו בשואה . * חברת הלומדים מאפיינת במיוחד את החברה החרדית הליטאית , שבה הגברים לומדים בישיבה במשך שנים רבות . קבוצה זו רואה את עצמה כאליטה למדנית , הן ביחס לשאר החברה החרדית והן ביחס לחברה הישראלית הכללית . מנהיגם הרוחני של הליטאים , הרב שך , דגל ב"תורה בלבד" והפך את הלימוד בישיבה לנורמה חברתית מחייבת תוך שלילה מוחלטת של יציאה לעבודה או התגייסות לצבא . בשנת ** 1998 היה שיעור הגברים החרדים בגילאי 29-25 הלומדים לימודים מלאים בישיבה . 77 . 4 % שיעור זה הלך וירד עם העלייה בגיל , אבל עדיין היה גבוה גם בגילאים - 44-41 ועמד על . 46 . 1 % גם החברה החרדית החסידית מייחסת ערך גבוה ללימוד תורה , אם כי הגברים עובדים בדרך-כלל לפרנסתם , לרוב במקצועות שלא נדרשת להם השכלה כללית , אבל יש גם חסידים העובדים בתחומים טכנולוגיים כמו מחשבים . החרדים החסידים ? מאורגנים סביב חצרות אדמו"רים , שהגדולות בהן הן : חסידות ג ? ר , חסידות ? עלז , חסידות ויז'ניץ , חסידות צאנז וחסידות חב"ד . החצר החסידית מהווה מערכת קהילתית תומכת , המקיימת זיקה הדוקה בין חבריה ופועלת מתוך כפיפות מוחלטת למוצא פיו של האדמו"ר . לכל חצר יש מוסדות חינוך משלה וסממני לבוש המעידים על השייכות החברתית של אנשיה . 1 מנחם פרידמן הוא פרופסור באוניברסיטת בר אילן . מחקריו עוסקים בחברה החרדית . ? אדמו"ר ( ר"ת : אדוננו , מורנו ורבנו . ( כינוי למנהיג של קבוצה חסידית . * מנחם פרידמן , החברה החרדית , מכון ירושלים לחקר ישראל , 1991 פרק . 4 ** הנתונים על-פי יוחאי חקק , בין ? דש לתכל'ס , גברים חרדים לומדים מקצוע , מכון פלורסהיימר למדעי היהדות , ירושלים , יולי . 2004 לימוד בישיבה
|
|