|
|
صفحة: 79
פרק : 6 הציבור החרדי היהדות הדתית על כל גווניה רואה בקיום תורה ומצוות ערך עליון , אבל החברה החרדית רואה בתורה את הדרך היחידה שבאמצעותה יכול אדם יהודי להגיע לשלמות . לפי תפיסתה , הפסוק " שמעו דבר ה' החרדים אל דברו" ( ישעיהו ס"ו , ה , ( 1 שהוא מקור הכינוי " חרדים , " מלמד כי לאדם היהודי יש מחויבות מוחלטת לתורה ולמצוות , ולימוד התורה הוא הערובה היחידה להמשך קיומו של העם היהודי . עם זאת , החברה החרדית איננה עשויה מקשה אחת . היא מורכבת מליטאים ומחסידים , מחרדים מזרחיים ומחרדים אשכנזים , וכל אחת מהקבוצות שונה מחברתה ביחסה למדינת ישראל , לחברה הישראלית ולחיים המודרניים . הרוב הגדול של החברה החרדית מסתייג ממדינה שאינה פועלת לפי חוקי התורה , אך למרות זאת מכיר במוסדותיה ונהנה מתמיכתה . חרדים רבים רואים במדינת ישראל הצלה פיזית של העם היהודי , והם משתלבים במוסדותיה וממלאים תפקיד , לעתים מכריע , במערכת הפוליטית . אבל , יש גם קבוצות חרדיות שאינן מכירות במדינת ישראל , לא רק משום שהיא מדינה חילונית , אלא מתוך תפיסה עקרונית שהתורה יכולה להתקיים גם בגלות , ואין צורך לשם כך במדינה יהודית . יתר על כן , המדינה החילונית מהווה מרד קולקטיבי באל וביטוי של כפירה . לעומת הגיוון בעמדות החרדיות ביחס למדינת ישראל , העמדה החרדית העקרונית ביחס למודרנה היא עמדה של ניכור והסתייגות מהערכים שהיא מייצגת , אך לא מהטכנולוגיה המודרנית . שלא כמו הדתיים הלאומיים , החרדים אינם רואים בהתמודדות עם הערכים המודרניים או עם החברה החילונית אתגר דתי , אלא דווקא איום על תפיסת העולם החרדית . תפיסה זו מבטאת נאמנות לעבר והמשכיות של " דרך ישראל סבא , " בעוד שהמודרנה מייצגת רצון לשינוי וחידוש . לכן , לא רק שאין מקום ליצירת סינתזה בין התורה לבין הערכים המודרניים , אלא שלדעת חלק מהחרדים , ערכים אלה אסורים ממש , בבחינת " חדש אסור מן התורה . " ? מאז שנות ה80- חלו בעמדות אלה תמורות , שעיקרן השתלבות הולכת וגוברת של החברה החרדית בחיים הכלכליים והפוליטיים במדינת ישראל , אך נכון לשנת 2006 ההיקף עדיין קטן , ואין בו כדי לבטל את המרכזיות שיש ללימוד התורה ואת מעמדו של ה"תלמיד חכם" בראש הסולם החברתי . בפרק זה נבחן : מהם מאפייני הזהות של היהודי החרדי ומהם המאפיינים החברתיים של כל אחת מהקבוצות בציבור החרדי ? מהן התמורות האידיאולוגיות העוברות על הציבור החרדי ביחסו למדינה ולחברה הישראלית החילונית ? 1 הכינוי חרדים כלל במקור גם רבנים חברי "המזרחי . " רק משנות ה50- של המאה ה20- הוא הפך לכינוי המציין רק ציבור דתי שאיננו דתי-לאומי . ? ביטוי זה , המתייחס במקור לאיסור לאכול מן התבואה החדשה לפני שהובא ממנה קורבן , הפך על-ידי אחד מגדולי רבני הונגריה - החת"ם סופר , לעיקרון שעל-פיו נבחנים ערכי העידן המודרני .
|
|