|
|
صفحة: 72
התפיסה שהלאומיות היהודית נובעת ממניעים דתיים , גם אם לא תמיד הם מודעים , הייתה משותפת גם לרבנים שלא ראו בציונות שלב בגאולה העתידה . הרב יוסף דב סולובייצ'יק , למשל , אמר כי " היהודי מבקש תמיד את ריבונו של עולם , גם אם אינו מודע לכך . " ההתייחסות לחילוניות כאל כסות חיצונית , שאיננה מבטאת את " הנקודה הפנימית" - כלומר את מהותו האמיתית של היהודי החילוני , לא השתנתה גם לאחר שקמה מדינת ישראל , אבל היא דרשה התמודדות מחודשת . לא רק שחוקי המדינה היהודית הריבונית לא תאמו את חוקי התורה , אלא שחברת הרוב והחיים הציבוריים היו חילוניים . ככל שחלפו השנים והתברר כי החילוניות של החברה הישראלית איננה בת חלוף , התגבשו בציבור הדתי-לאומי שתי גישות עיקריות : הגישה האחת בחרה בניסיון להשפיע על דמותה של החברה ושל המדינה , בין בדרכי נועם ושכנוע ובין באמצעות חקיקה דתית , המחייבת את כלל החברה ; הגישה השנייה בחרה בניסיון להתגונן עד כמה שאפשר מפני השפעות החברה החילונית . האתגר העיקרי שעמד בפני הציבור הדתי-לאומי , שבניו נשאו בעול הקמת המדינה עם החברה החילונית ונחשפו לערכיה , היה לצמצם תופעות של חילון . הפגיעה הייתה קשה במיוחד בשנות ה40- וה50- של המאה ה , 20- כאשר הסחף של נערים דתיים לעבר החילוניות היה גדול , והיו שהתביישו לחבוש כיפות לראשיהם . אחת הסיבות לכך הייתה היעדרם של מוסדות חינוך שייצגו את התפיסה הדתית-לאומית , הן ביחס למדינת ישראל והן ביחס לחיים המודרניים . נער שביקש לשלב בלימודיו השכלה כללית ולא רק לימודי קודש , נאלץ ללמוד בבתי ספר חילוניים , ומכאן הייתה הדרך לעבר החילוניות קצרה . זה היה הרקע להקמתן של הישיבות התיכוניות . המטרה הייתה לעצב דור חדש של צעירים דתיים לאומיים גאים בזהותם הדתית ושותפים להגשמה הציונית . לימים , קמו לישיבות התיכוניות מסגרות חינוכיות מקבילות בדמות אולפנות לבנות ומסגרות המשך בדמות אוניברסיטה דתית . גם ישיבות ההסדר , שקמו מלכתחילה כדי לתת מענה לצעיר הדתי המבקש לשלב לימודים בישיבה עם חובת השירות בצבא , הפכו למסגרות חינוכיות המגוננות על הצעיר הדתי בתקופת השירות הצבאי מפני ההיסחפות לעבר החיים החילוניים . ההבדל בין ישיבות ההסדר לישיבות גבוהות חרדיות איננו מתמצה בעובדה שתלמידי ישיבות ההסדר משלבים לימוד תורה עם שירות צבאי , אלא גם בתכנים ובמטרה של לימוד התורה עצמו . התלמיד בישיבת ההסדר , כמו עמיתו החרדי , לומד תורה לשמה - כלומר , לשם קיום המצווה של לימוד תורה , אבל הלימוד נתפס כשלב בחיים ולא כדרך חיים . הדבר יוצר הבדל גם בתוכני הלימוד : בנוסף לגמרא ולספרות ההלכתית הנלמדים גם בישיבות החרדיות , לומד התלמיד בישיבת ההסדר גם תנ"ך ומחשבת ישראל כחלק אינטגראלי מתוכנית הלימודים . המסגרות החינוכיות הנבדלות שינו את פניה של הציונות הדתית לבלי הכר , אך הן לא היוו מחסום בפני תופעות של חילון . החיים בחברה חילונית פוסט מודרנית , שאין בה אמיתות מוחלטות , מציבים בפני הצעיר הדתי-לאומי , כמו בפני עמיתו החילוני , שאלות וספקות המחייבים התמודדות שונה מבעבר .
|
|