|
|
صفحة: 66
פרק : 5 הציבור הדתי-לאומי המציאות של יהודים חילונים ושל יהודים מסורתיים היא מציאות חדשה יחסית בתולדות העם היהודי . ראשיתה במגמות של חילון , שעברו על העם היהודי מאז המאה ה , 18- והמשכה בתהליך של אמנציפציה והשתלבות חברתית ותרבותית בארצות מגוריהם . מגמות אלה העמידו את היהדות הדתית האורתודוקסית בפני אתגרים רעיוניים והלכתיים : כיצד יש להתייחס ליהודים שאינם שומרי מצוות , לרעיונות לאומיים , לערכי התרבות המודרנית ועוד . התגובות היו מגוונות : יש שבחרו להסתגר מפני " הרוחות החדשות" ולהגן בכל כוחם על הערכים הדתיים המסורתיים - כמו היהדות החרדית . לעומת זאת , היו מי שהמגמות המודרניות עיצבו מחדש את עולמם היהודי והביאו לשינוי של הנורמות ההלכתיות והחברתיות שלהם - כמו היהדות הרפורמית והיהדות הקונסרבטיבית . היהדות הדתית-לאומית בחרה לקבל את העולם המודרני תוך שמירה על המחויבות להלכה . במקביל , התפלגה היהדות הדתית האורתודוקסית בין מחייבי הציונות למתנגדיה , ובין השותפים למעשה העלייה וההתיישבות לבין השוללים את עצם העלייה לארץ לפני בוא הגאולה ואת הקמתם של יישובים יהודיים על-ידי יהודים שאינם שומרי מצוות . מה שאפיין את הציבור הדתי-לאומי זו השותפות במפעל הציוני מראשיתו , השותפות עם החברה החילונית והפתיחות כלפי הערכים של העולם המודרני . הציבור הדתי-לאומי רואה את עצמו שותף מלא בחיי מדינת ישראל , למרות שמוסדותיה אינם מבוססים על יסודות ההלכה , ויש בקרב ציבור זה גם כאלה המייחסים להקמת המדינה משמעות דתית . להזדהות עם המדינה יש ביטוי מעשי בכך שהציבור הדתי-לאומי רואה בגיוס לצבא לא רק מילוי חובה אזרחית , אלא ערך חשוב ואף מצווה דתית , ורובו מתנגד לפטור מגיוס של תלמידי ישיבות . בנוסף לכך , הגיוס גם מזמן נקודת מפגש משותפת עם החברה החילונית , מפגש שהוא בעל ערך חשוב בתפיסה הדתית-לאומית . נקודות מפגש משותפות קיימות גם כתוצאה מהעובדה שחלקים נרחבים בציבור הדתי-לאומי רואים ברכישת השכלה כללית ערך חשוב לא פחות מלימוד תורה ; וזאת , כחלק מהחשיבות שהם מייחסים להשתלבות בכל תחומי החיים המודרניים . מציאות זו לא נעדרת מתח פנימי בין אורח החיים הדתי והמחויבות לשמירת ההלכה מצד אחד , לבין התרבות והחיים המודרניים , מן הצד האחר . לכן , על אף שמבחינה עקרונית , המאפיינים האלה משותפים לכל הציבור הדתי-לאומי , יש בקרב המשתייכים אליו דרגות שונות של השתתפות בתחומי החיים השונים וכן רמות שונות של פתיחות ביחס לתרבות המערבית ולערכיה . חלק מהדתיים-לאומיים בוחרים באסטרטגיה של " ניכור , " מבחינה זו שהם דוחים את ערכי התרבות המודרנית ומקבלים רק את ההיבטים הטכנולוגיים שלה . חלק אחר בוחר באסטרטגיה של " מידור , " שלפיה יש בחיים תחומים חילוניים ויש בהם תחומים 1 אורתודוקסיה - ביוונית , דרך ישרה . הביטוי אורתודוקסיה מבטא תפיסה הרואה בנורמות ובערכים של החברה היהודית דתית בעת החדשה תגובת נגד למגמות של התבוללות וליברליזם דתי .
|
|