|
|
صفحة: 45
מן המשפט . 1 בג"צ 262 / 62 י' פרץ ואח' נגד יו"ר וחברי המועצה המקומית כפר-שמריהו , פ"ד ט"ז , 1962 ( 2 ) עמ' 2101 העתירה הוגשה על-ידי התנועה ליהדות מתקדמת , לאחר שהמועצה המקומית בכפר שמריהו סירבה להשכיר להם אולם שבבעלותה לצורך תפילה . המועצה טענה , כי בכפר שמריהו קיים בית כנסת האמור לשמש לסיפוק הצרכים הדתיים של כל תושבי הכפר , וכי קיימת בפני העותרים גם אפשרות לשכור אולם אחר לצורך תפילתם . המועצה נימקה את סירובה ברצון למנוע פילוג , מאחר שהשכרת האולם לתפילה בנוסח רפורמי נתפסה כפגיעה ברגשותיהם של חוגים דתיים . העותרים ראו בסירובה של המועצה , ובעיקר בנימוקים שנתלוו להצדקת הסירוב , נימוקים פסולים המהווים פגיעה בחופש הדת והפולחן . בג"צ קיבל את העתירה וקבע קביעה עקרונית , לפיה אין להעדיף רגשות דתיים של קבוצה אחת על-פני רגשות דתיים של קבוצה אחרת . מה עוד שבמקרה הנדון סבר בג"צ , שלא מדובר כלל בפגיעה ברגשות דתיים , אלא , בהתנגדות עקרונית של ציבור דתי לפעולה שאיננה על-פי ההלכה האורתודוקסית , אף שאין בה פגיעה ישירה באורח החיים הדתי שלהם . לעומת זאת , סבר בג"צ כי קיימת כאן פגיעה ישירה בחופש הדת של הזולת : " המבקשים ... הינם בעלי צרכים אשר בית-הכנסת האחד והיחיד ההוא [ שבכפר שמריהו ] אינו מסוגל לספקם ... דת ופולחן אינם רק דברים שבהלכה ... אלא בעיקרם הם דברים שבלב , באמונה ויראה ... ואלה אינם נמדדים בקנה מידה אובייקטיבי השווה לכל " . ( עמ' ( 2105 " ואשר לחשש הפגיעה החמורה ברגשותיהם [ של החוגים המתנגדים ... [ אפילו אניח - ולא אפסוק - שחשש שכזה יכול ויהא בו שיקול כשר ולגיטימי כשלעצמו , על-כל-פנים ברור הוא שכאן חשש זה אינו אלא אחת משתי רעות : כדי למנוע פגיעה ברגשות המתנגדים , פוגעים ברגשות המבקשים ; ואין דמם של אלה סומק טפי [ אדום יותר ] מדמם של אלה ... . ] .. אף אם ] צודקים המשיבים בשאיפתם למנוע פילוג בעם ... גם רצונם הטוב הזה אינו יכול להעבירם על סמכותם " . ( עמ' ( 2106 " חופש הדת והפולחן הובטח לכל אזרח בישראל עוד בהכרזה על הקמת המדינה ... [ והוא ] ' אחת מחירויות הפרט המובטחות לו בכל משטר דימוקרטי נאור . ' בעצם קיומו והבטחתו של חופש זה כרוכה סכנת הפילוג בין זרמים ותנועות דתיים שונים ; אבל אין בסכנה זו כדי לגרוע במאומה מחופש הדת והפולחן ; שאם לא תאמר כן , ביטלת כל תורת חופש הדת כולה " . ( עמ' ( 2107 . 2 1 בג"צ 257 / 89 ע' הופמן ואח' נגד הממונה על הכותל המערבי , פ"ד מ"ח , 1994 , ( 2 ) עמ' 265 בשנת 1989 החלה קבוצת נשים , שקראה לעצמה " קבוצת ראש חודש , " לקיים מדי ראש חודש תפילה ברחבת הכותל המערבי , כשהן עטופות בטלית וקוראות בתורה כמנהג הגברים . ניסיונן עורר תגובות אלימות מצד המתפללים האחרים , והרב הממונה על הכותל המערבי החליט לדחות את בקשתן לקיים את התפילה , בנימוק שיש בכך משום פגיעה ברגשות המתפללים האחרים במקום . 1 מאז היו עתירות נוספות לבג"צ בנושא זה ונתמנו ועדות שונות שדנו בעניין . אחת מהצעות הפשרה שעלו הייתה , שנשים מהתנועה הקונסרבטיבית תוכלנה להתפלל , עטופות בטלית ועטורות בתפילין , באזור "הכותל הדרומי , " הידוע כאזור "קשת רובינסון , " אך לא באזור הכותל המערבי . אולם הנשים לא הסכימו להצעה זו . הנושא הוכרע באפריל 2003 ברוב של חמישה שופטים נגד ארבעה ( דנג"ץ . ( 4128 / 00 השופטים קבעו , כי למרות ההכרה בזכותן העקרונית של הנשים להתפלל ברחבת הכותל , הן תוכלנה להתפלל רק באתר "קשת רובינסון . " כל זה , בתנאי שהממשלה תכשיר את האתר כמקום תפילה בתוך שנה , ואם לא - היא תהיה חייבת לאפשר להן לממש את זכותן לתפילה ברחבת הכותל .
|
|