|
|
صفحة: 37
חזון מדינת התורה הקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית העמידה את הציבור הדתי בפני עובדה קיימת , או כפי שניסח זאת הרב פרופ' מרדכי ברויאר : " השאלה איננה יהדות ודמוקרטיה , אלא יהדות בדמוקרטיה . " בבואם להתמודד עם מציאות זו , לא עמדה בפני פסוקי ההלכה משנה סדורה , שכן במשך דורות רבים הייתה דאגתם העיקרית של פוסקי ההלכה נתונה לשמירה על הקיום היהודי במציאות של גלות . איש מהם לא שיווה לנגד עיניו מציאות של מדינה יהודית ריבונית בעלת רוב חילוני ואזרחים שאינם יהודיים , ולכן לא הייתה כל התמודדות רעיונית או הלכתית עם השאלות המעשיות שמציאות זו יוצרת . " חזון מדינת התורה" היה ניסיון ראשון להתמודד עם המציאות של ריבונות יהודית בעידן המודרני . הוא עלה לראשונה עוד לפני קום המדינה , בשנת , 1937 כשעל הפרק עמדה הצעה אנגלית להקים מדינה יהודית בחלק מארץ-ישראל . בתזכירים שנשלחו לוועדה שדנה בנושא , בא לידי ביטוי רצון מפורש שחוקי התורה יוכרזו כחוקי המדינה . רצון זה היה משותף לציונים הדתיים ולחרדים כאחד . ככל שהלכה והתבררה העובדה שמדינת ישראל לא תהיה מדינה המתנהלת על-פי חוקי התורה , כך גברה ההסתייגות וההתבדלות של הציבור החרדי ממנה ( על היחס של החברה החרדית למדינת ישראל , ראו עמ' . ( 82-80 גם בציבור הציוני-דתי הייתה אכזבה מכך ש"חזון ? מדינת התורה" איננו בר-יישום , והתמיכה בו דעכה . לדעת אשר כהן , הסיבה לדעיכת " חזון מדינת התורה" בציונות הדתית לא הייתה חיצונית - כלומר , הדעיכה לא נבעה ממציאות חברתית-פוליטית , שבה היה הציבור הדתי מיעוט , אלא מהעובדה שלצורך הגשמתו של החזון נדרשה הציונות הדתית להכריע בין שתי מחויבויות : מחויבות להלכה מצד אחד , ומחויבות למדינה דמוקרטית מן הצד האחר . אשר כהן טוען כי הכרעה מעין זו איימה לפלג את הציבור הציוני-דתי , ולכן העדיפו מנהיגי הציבור הזה להמיר את החזון בפרגמטיזם פוליטי - כלומר בניסיון להשפיע ככל האפשר על צביונה של המדינה ברוח יהודית דתית . לפי הסבר זה , השימוש שעשו הנציגים הציוניםדתיים בכנסת בחקיקה דתית , לא היה מבחינתם אמצעי בדרך להגשמת " חזון מדינת התורה , " אלא , באופן פרדוקסאלי , דווקא ביטוי לוויתור על הגשמתו . * מגוון דעות האם חזון מדינת התורה יכול להתקיים במדינה יהודית ודמוקרטית ? ? . 1 יצחק אייזיק הלוי הרצוג , " המדינה וחוקתה , התחיקה והמשפט במדינה היהודית , " יבנה - קובץ אקדמאי דתי , כרך ג , תש"ט , עמ' 13-9 ... שאיפת כל היהדות הדתית בארץ ובתפוצות מוכרחה להיות , שהתחיקה תכלול סעיף יסודי כי המשפט בארץ יהא מבוסס על יסודות התורה . אבל כדי שיתקבל סעיף זה על חלק גדול מהציבור הארץ-ישראלי , שהוא רחוק מידיעת התורה ... מן ההכרח לעבד כבר עכשיו מצע למשפט , שיתחשב עם האופי הדימוקראטי של המדינה . כמו כן זהו דבר חיוני מתוך התחשבות עם העובדה , שהמדינה ניתנה לנו בתוקף החלטת האומות המאוחדות , הדורשת בסיס דימוקראטי למדינה , וכן עם העובדה , שמיעוט חשוב ומאוד ניכר של אזרחי המדינה יהיו לא-יהודים ... ( עמ' ( 10-9 מרדכי ברויאר הוא רב ופרשן מקרא שעסק בחקר המסורה וטעמי המקרא . חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת . 1999 בספריו " פרקי מועדות" ו"פרקי בראשית" הוא מתמודד עם ביקורת המקרא . אשר כהן הוא ד"ר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן . ספרו "הטלית והדגל" עוסק בציונות הדתית וחזון מדינת התורה . יצחק אייזיק הלוי הרצוג ( 1953 -1888 ) היה רבה הראשי של אירלנד ( 1937-1925 ) ומאז עלייתו לארץ - הרב הראשי האשכנזי לארץ-ישראל במשך כחצי יובל שנים . אחרי מלחמת העולם השנייה פעל להצלת ילדים שהוריהם נספו בשואה ועם הקמת המדינה פעל לניסוח חוקה ברוח התורה . * אשר כהן , הטלית והדגל - הציונות הדתית וחזון מדינת התורה בימי ראשית המדינה , יד יצחק בן-צבי , ירושלים , . 1998
|
|