|
|
صفحة: 31
ההוגים הסבורים שהיהדות מעדיפה בבירור את המשטר הדמוקרטי מנסים למתוח קווים משותפים בין עקרונות המשטר הדמוקרטי לבין צורות השלטון שהיו נהוגות בעם ישראל במהלך הדורות . בהתאם לכך , הם מתארים את המלוכה שהנהיגה את עם ישראל כמשטר התואם עקרונות דמוקרטיים , בהיותה שלטון המותנה לא רק בבחירת האל , אלא גם בהסכמת העם , הן לעצם המלכתו של המלך והן להמשך שלטונו . לעומתם , יש אחרים המתארים את המלוכה דווקא ? משטר שעורר את התנגדות הנביא שמואל , בהיותה שלטון של " בשר ודם" ולא שלטון של האל , ועל-סמך זה הם מבססים את הטענה , שהיהדות מעדיפה דמוקרטיה על-פני מונרכיה . ברוח המגמה הזו , המבקשת למצוא סימוכין לעדיפות המשטר הדמוקרטי , חיי הקהילה היהודית בימי-הביניים מוצגים אף הם כתקדים היסטורי לקיום חיים יהודיים במסגרת דמוקרטית . הדרך שבה בחרה הקהילה היהודית את הנהגתה והדרך שבה קיבלה את ההחלטות , על-פי רוב דעות אך מתוך התחשבות מרבית בזכויות המיעוט , מוצגים כדמוקרטיה במיטבה . גם העובדה שהקהילה הייתה מסגרת וולונטרית , ושסמכות הכפייה שלה חלה רק על מי שבחר מרצונו להישאר יהודי ולהשתייך אליה , מתפרשת כראיה נוספת לכך שחיי הקהילה היהודית התנהלו על-פי עקרונות דמוקרטיים . ניסיונות אלה למצוא ראיה לעדיפות המשטר הדמוקרטי ביהדות על-סמך תקדימים היסטוריים זוכים לביקורת מצד חוקרים כמו אביעזר רביצקי הסבורים כי המושג " דמוקרטיה , " כפי שהוא מוכר לנו היום , איננו תואם את הנהלים שהתקיימו בקהילה היהודית בימי-הביניים . לדעת הוגים אלה , גם אם התקיימו נהלים דמוקרטיים בקרב קהילות רבות , הרי שבניסיונות להציג את הקהילה היהודית כדמוקרטיה יש משום התעלמות מההבדלים בין מעמדה ומצבה של הקהילה בימי-הביניים לבין המצב היום - אוטונומיה תרבותית בתנאי גלות , לעומת מציאות של ריבונות מדינית וחיים בקרב רוב יהודי . בנוסף לכך , יש קושי להחיל את המקורות ההלכתיים , המקנים להנהגת הקהילה לגיטימציה מבחינה דתית , על מציאות חברתית חילונית . הכרעת הרוב בקהילה היהודית בימי-הביניים התבססה על רוב של שומרי תורה ומצוות ולא על הרוב החילוני החי במדינת ישראל . טענה אחרת היא , שמושגי הדמוקרטיה שהתקיימו בקהילה היהודית בימי-הביניים שונים מדפוסי הדמוקרטיה של ימינו : לא כל בני הקהילה יכלו להצביע או להיבחר , ודעת הרוב לא התקבלה כהכרעה מחייבת בכל מצב . יש גם גישה אחרת שלפיה אין ביהדות העדפה של צורת משטר , וכי התורה השאירה בכוונה את שאלת המשטר הרצוי פתוחה לחליפות הזמנים ולנסיבות ההיסטוריות . ההוגים התומכים בגישה זו מביאים כראיה לכך את קיומן של דעות סותרות ביחס למלוכה , ובעיקר את העובדה שהמצווה המופיעה בתורה למנות מלך מותנית בבקשה מצד העם ואינה מהווה ציווי מפורש : " ואמרת אשימה עלי מלך" ( דברים י"ז , י"ד . ( הם מסבירים את היעדר הציווי המפורש על מינוי מלך בכך שמלוכה היא משטר שאינו מתאים לכל מדינה , לכל חברה ולכל תקופה . גם המשך הפסוק : ... " אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי" ( שם , ( מהווה , לפי תפיסה זו , ראיה לכך שהעם רשאי לבחור בעצמו את המשטר הרצוי לו , וזהו עיקרון התואם את כללי המשטר הדמוקרטי . לדעתם , התורה מאפשרת לעם ישראל לבחור לעצמו את המשטר המדיני הרצוי לו מבין המשטרים המדיניים המקובלים בכל דור ודור . * 1 אביעזר רביצקי הוא פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לשנת תשס"א לחקר מחשבת ישראל . מחקריו מתרכזים במחשבה היהודית בימי הביניים ובמאה העשרים . ממקימי תנועת " עוז ושלום" ו"נתיבות שלום , " המייצגות את השמאל הדתי . * אביעזר רביצקי , מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - רב שיח ומקורות נלווים , ר' מרגולין ( עורך , ( ירושלים , תשנ"ט , עמ' . 61 וכן הרב חיים דוד הלוי , " שלטון על-פי התורה והדמוקרטיה " , שנה בשנה , תשנ"ח , עמ' . 213-205
|
|