|
|
صفحة: 28
אומנם , גם לדעת הוגים אלה קיים ניגוד עקרוני בין המשטר האידיאלי היהודי לבין הדמוקרטיה המערבית , אך בפועל הם מעניקים לגיטימציה לעקרונות דמוקרטיים , כמו ריבונות העם והכרעת הרוב . יתר על כן , הם מעניקים לגיטימציה לא רק לצורת המשטר ולעקרונות היסוד הדמוקרטיים , אלא גם לערכים דמוקרטיים ליברליים , כמו חירות אישית או שוויון זכויות הן למיעוטים והן לנשים . אברהם שגיא תולה את קיומה של ההתנגשות בין יהדות לדמוקרטיה בהבנה לא נכונה של מושגים יהודיים . לדעת שגיא , מי שסבור כי קיים קונפליקט בין עקרון הריבונות ביהדות לבין עקרון הריבונות הדמוקרטי , מניח בטעות שהדרישה מהאדם המאמין להכיר בריבונות מוחלטת של האל , פירושה שלילה של סוגי ריבונות אחרים , וכי האל אינו מעניק אוטונומיה כלשהי לברואיו . אולם שגיא סבור , כי עצם בריאתו של האדם כבעל כישורים רציונאליים ומוסריים נועדה לאפשר לו חופש בחירה , ולכן אין קונפליקט בין יהדות לבין דמוקרטיה בנושא הריבונות . טעות נוספת היא , לדעתו , ההנחה שהטוטליות של ההלכה היהודית יוצרת קונפליקט בין יהדות לדמוקרטיה , משום שההלכה כן מכירה בתוקפם המחייב של נורמות מוסריות והסדרים חברתיים שמקורם אינו אלוהי . * דרך נוספת להתמודדות עם שאלת ההתנגשות או ההתאמה בין יהדות לדמוקרטיה , היא ההבחנה שעשו הוגים דתיים בין דמוקרטיה במובן של עקרונות משטר , לבין דמוקרטיה במובן של ערכים והשקפת עולם . רוב הניסיונות שעשו ההוגים הדתיים למצוא התאמה בין דמוקרטיה ליהדות התמקדו בדמוקרטיה כצורת משטר , וכמעט שלא הייתה התייחסות מצדם לערכים הדמוקרטיים . באותם מקרים שהם כן התייחסו לערכים דמוקרטיים , הם נטו להכלילם במסגרת הערכים היהודיים באופן שערכים דמוקרטיים הוצגו כערכים שהם במקורם ערכים יהודיים . אחת הדוגמאות היא המושג פלורליזם . הוגים אלה תיארו את התהליך של פסיקת ההלכה , המלווה מטבעו בריבוי דעות ומחלוקות , כביטוי של פלורליזם רעיוני , על אף שבפועל מדובר בפלורליזם במסגרת ההלכה בלבד , ולא בפלורליזם במובן הדמוקרטי . דוגמה אחרת היא רעיון החוקה . העיקרון הדתי על קיומו של חוק עליון הוצג כמקביל לרעיון החוקה במובן הדמוקרטי . זאת , תוך התעלמות ממקורה האנושי של חוקה ומיכולתה להשתנות בנסיבות מסוימות , וכן בניגוד לאמונה הדתית במקורה האלוהי של חוקת התורה ובנצחיותה . גם רעיון האמנה החברתית הוצג כרעיון שהוא יהודי במקורו : רעיון הברית . התארגנות חברתית במסגרת מדינית , כביטוי של הסכמה בין בני אדם חופשיים ושווים המאוחדים באינטרסים משותפים , הוצגה כרעיון שקיבל את השראתו ממעמד הר סיני . בהתאם לכך , היה מעמד הר סיני מעין אסיפה קונסטיטוציונית , שבה קיבל על עצמו העם ע ? לה של תורה , והברית שנכרתה בסיני בין העם לאלוהיו תוארה כמעין בלם נגד שלטון שרירותי . ( על האמנה החברתית ראו " להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 90-88 1 אברהם שגיא הוא פרופסור במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן . * אברהם שגיא , " יהדות ודמוקרטיה , האומנם קונפליקט , " ? תרבות דמוקרטית , 2 תש"ס , . 1999 אני נועל בזאת את האסיפה הקונסטיטוציונית לקבלת התורה .
|
|