|
|
صفحة: 18
הוויכוח על הפרדת הדת מהמדינה העובדה שהמדינה תומכת במוסדות דתיים ושבחוקיה משולבים עקרונות דתיים היא אחד ממוקדי המחלוקת בחברה הישראלית . מצד אחד , יש חוגים חילוניים התובעים הפרדה בין דת למדינה במטרה להביא לביטול מעמדם הממלכתי של מוסדות הדת . חוגים אלה מתנגדים לכך שהמדינה תשתמש בכוח האכיפה שבידה , או בכוח המיסוי שלה , לצורך תמיכה בדת או במוסדותיה . לטענתם , יש להפוך את מוסדות הדת למוסדות וולונטאריים - כלומר , מוסדות שההשתייכות אליהם היא מרצון והם נתמכים על ידי בני הקהילה , כפי שהדבר קיים בקהילות יהודיות בעולם . מקורן של עמדות אלה בתפיסה ליברלית שלפיה המדינה צריכה להיות " ניטראלית" לגבי השתייכותו הדתית ולגבי אמונותיו של הפרט , ואין זה מעניינה להתערב בנושא של אמונות ודעות , או להשתמש בכלים העומדים לרשותה כדי לכפות אמונה זו או אחרת . יש גם מיעוט קטן התומך בהפרדת הדת מהמדינה , משום שהפרדה כזו תאפשר ביתר קלות את הפיכתה של מדינת ישראל ממדינת לאום יהודית ל"מדינת כל אזרחיה . " לדעת מיעוט זה , הזיקה בין הדת היהודית למדינה , כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוקים ובסמלים שתכניהם יהודיים , נותנת משקל יתר לאופייה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית ופוגעת בעקרון השוויון . * להרחבה עיינו בספר להיות אזרחים בישראל , במדינה יהודית ודמוקרטית , משרד החינוך , המינהל הפדגוגי , האגף לתכניות לימודים , ירושלים התש"ס , עמ' . 65-62 יחסי דת ומדינה - "הדגם הישראלי" במדינת ישראל כמדינת לאום יהודית יש לדת היהודית מקום מרכזי בתחום הפוליטי , בתחום החברתי ובתחום התרבותי . מקום זה הוא תוצאה של היעדר הפרדה בין דת למדינה , אך גם תוצאה של הקושי להפריד בין הדת לבין הלאום היהודי . הדת היהודית , בניגוד לנצרות ולאסלאם , היא במהותה חד-לאומית , והלאום היהודי הוא חד-דתי , או כפי שניסח זאת רב סעדיה גאון : " אין אומתנו אומה אלא בתורותיה . " לאור זאת , קשה למצוא סמל לאומי יהודי שאיננו כולל בתוכו מרכיבים דתיים . לדוגמה , דגל המדינה , המבטא ריבונות לאומית , מעוצב בצבעי תכלת-לבן כדי להזכיר את צבעי הטלית ואת בגדי הכוהן הגדול בעבודתו ביום הכיפורים . במרכז הדגל מופיע מגן דוד , שהפך במרוצת הדורות לסמל יהודי מסורתי . דוגמה אחרת היא סמל המדינה , המעוטר בענפי זית ובמרכזו מנורת המקדש , כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס שברומא . גם הביטויים " מזרח" ו"ציון , " המופיעים בהמנון הלאומי " התקווה , " שאובים מן המסורת היהודית ומבטאים את הכמיהה של העם היהודי לארץ ישראל לאורך הדורות . * למוסדות הדת היהודית יש מעמד ממלכתי , הן מבחינה זו שמעמדם מעוגן בחוק והן מבחינה זו שהמדינה תומכת בהם מתקציבה . עם זאת , המדינה מכירה גם במוסדות דתיים של דתות אחרות , הנחשבות לעדות דתיות מוכרות ומממנת את מוסדותיהן הדתיים ( ראו עמ' . ( 160 המדינה מעניקה סמכויות חוקיות לארגונים דתיים יהודיים , כמו הרבנות הראשית , ומעניקה שירותים דתיים , כמו השגחה על כשרות המזון במקומות ציבוריים . היא תומכת במוסדות חינוך דתיים - למשל , בישיבות , ומחוקקת חוקים שתוכנם יהודידתי , דוגמת האיסור על הצגת חמץ בפומבי בחג הפסח . השפעת הדת באה לידי ביטוי במיוחד בחוק שיפוט בתי דין רבניים תשי"ג , הקובע כי נישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל ייערכו לפי דין תורה , אך גם בעניינים אחרים של המעמד האישי יש להוראות ההלכה תוקף מחייב . 1 רב סעדיה גאון ( 942-882 ) חי בבבל . ספרו "אמונות ודעות" הוא אחד מספרי ההגות היהודית הראשונים ובו הוא מברר סוגיות כמו : " שכר ועונש , " " עולם הבא" ו"תחיית המתים" תוך פולמוס עם העולם הנוצרי והעולם המוסלמי .
|
|