|
|
صفحة: 16
דגם החילוניות האבסולוטית שלא כמו בדגם ההפרדה , שלפיו יחסה של המדינה לדת הוא יחס ניטראלי , הרי שעלפי דגם החילוניות הקיצונית המדינה עוינת את הדת . חוקי המדינה אוסרים על קיום חיים דתיים מלאים . על-פי דגם זה חל איסור על חינוך דתי , ואנשים ומוסדות דתיים נרדפים על קיום מצוות הדת . אין חופש דת , ולעתים יש גם פגיעה בחופש הפולחן ביחס לדת הרוב ולדתות המיעוטים כאחד . דוגמה למדינה שאימצה את דגם החילוניות האבסולוטית היא ברית-המועצות לשעבר בתקופת השלטון הקומוניסטי . השלטון הקומוניסטי ראה באמונה הדתית שריד מן העבר שיש לדכאו , והטיל איסור מוחלט על הוראת הדת ועל קיום הפולחן הדתי . בתי תפילה רבים - כמו כנסיות , מסגדים ובתי כנסת , נהרסו או נסגרו , ורכושם של כל הארגונים הדתיים במדינה הוחרם על-ידי השלטונות . חלק מהכנסיות הפכו למוזיאונים והוצגו בהן תערוכות בעלות תוכן אנטי דתי . רק מאמצע שנות ה80- של המאה ה20- חל שינוי של ממש בנושא זכויות האדם ? בברית-המועצות , ובכלל זה גם בתחום חופש הדת . הנשיא מיכאל גורבאצ'וב הורה על פתיחתן מחדש של מאות כנסיות ובתי תפילה שנסגרו בשנות המשטר הקומוניסטי , ובחוק משנת 1990 הובטח " חופש המצפון והארגונים הדתיים . " החוק הקנה לאזרחי ברית-המועצות את הזכות לבטא את יחסם לדת ולקיים את מצוות הדת בלי הגבלה . מגמות אלה קיבלו משנה תוקף בדצמבר 1993 עם אישורה של חוקה חדשה שהבטיחה , כי " כל אדם יכול לבחור לפי רצונו את דתו וזכותו להפיץ את הדת הזאת " . כאמור , גם בצרפת קיימת הפרדה בין דת למדינה . אולם , שלא כמו בארצות-הברית , שבה ההפרדה התקבלה מתוך רצון להגן על חירותם של זרמים דתיים שונים מפני השתלטותו של זרם דתי אחד , הרי שבצרפת היה המניע להחלטה שונה . ההחלטה על הפרדה התקבלה בצרפת מתוך רצון להגביל את השפעתה של הדת בחיי הציבור ומתוך עוינות לממסד הדתי , שנתפס כחלק מהמשטר הישן , שנגדו ? וונה המהפכה הצרפתית . לכן התבטאה ההפרדה בין דת למדינה לא רק בהנהגת שירותי דת חילוניים - כמו , נישואים אזרחיים וקבורה אזרחית , אלא גם בהלאמת רכוש הכנסיות והוצאתה של מערכת החינוך משליטתן . גישה חילונית קיצונית זו התרככה מעט במשך השנים . רוב הרכוש המולאם של הכנסיות הוחזר להן , והן אף זכו לפטור ממס . כיום אין לכנסייה בצרפת יומרות שלטוניות ולמדינה אין כל כוונה לדכא את הדת . יתר על כן , המדינה מממנת שירותי דת בבתי חולים ובצבא והיא גם תומכת בבתי ספר פרטיים של הכנסייה . לעומת זאת , קיימת הקפדה רבה על החילוניות של מערכת החינוך הממלכתית . בבתי ספר ממלכתיים אסור להופיע בלבוש ובסמלים בעלי אופי דתי - כמו כיפה , רעלה , או צלב . רק בבתי ספר פרטיים - לדוגמה , בתי ספר הממומנים על-ידי הקהילה היהודית , מותר לתלמידים להופיע בלבוש דתי . בתעודת הזהות אין סעיף המגדיר את הדת , והאיסור להופיע בכיסוי ראש חל גם לגבי הצילום לתעודה . האיסור על הצגת סמלים דתיים בולטים בבתי ספר ממלכתיים קיבל תוקף חוקי בפברואר , 2004 כשהפרלמנט בצרפת אישר ברוב מוחץ את " החוק להגנה על החילוניות . " החוק ביטא את החשש מפני התחזקות האסלאם בצרפת , והוא נתפס בעיני חלק מהמוסלמים כפגיעה בחופש הדת . עם זאת , הצרפתים , ובהם גם חלק מהמוסלמים , אינם רואים בחבישת רעלה מצווה דתית , אלא ביטוי לזהות פוליטית באמצעות הדת , ביטוי שאין לו מקום במדינה חילונית . 1 אלזס-לו ? ן הוא האזור היחיד בצרפת , שהפרדת הדת מהמדינה אינה מתקיימת בו . ? מיכאיל גורבאצ'וב היה נשיא ברית-המועצות בשנים . 1990-1985 הוא ביקש להבריא את הכלכלה הסובייטית באמצעות ??" סטר ? יקה" כלומר , בנייה מחדש , אך הרפורמות יצאו מכלל שליטה .
|
|