|
|
صفحة: 132
כל פקודה מורכבת משני חלקים : החלק הראשון מגדיר פעולה , החלק השני מגדיר משתנה . הפעולה מכתיבה ליחידת העיבוד של הבקר מה עליה לבצע לצורך הפעלה תקינה של התהליך המבוקר , והמשתנה מכתיב לבקר על איזה רכיב תבוצע הפעולה . לדוגמה : ההוראה " קרא מבוא מספר " 2 מורה ליחידת העיבוד לבדוק את מצבו של אביזר המבוא המחובר למבוא מספר 2 בכרטיס המבוא של הבקר . מצבו של החישן OFF ) או ( ON נקרא כערך בינארי של ' 0 ' או ' 1 ' בהתאמה , ומאוחסן בזיכרון הבקר . ההוראה " הפעל מוצא מספר " 1 מורה ליחידת העיבוד להפעיל את אביזר המוצא ( נורת סימון לדוגמה , ( המחוברת למוצא מספר 1 בכרטיס המוצא של הבקר . ההוראה שולחת לכרטיס אות הפעלה ON או OFF בצורה של מספר בינארי ' 1 ' או ' 0 ' בהתאמה . הערך הבינארי , הנשלח כאות הפעלה , מועבר מזיכרון הבקר , וערכו נקבע בהתאם לתוצאות עיבוד הפקודות שקדמו להוראת ההפעלה ( אוסף של תנאי מיתוג . ( באיור 2 . 52 מוצג המבנה העקרוני של פקודה בתכנית הבקר . המבנה העקרוני של הפקודה המוצג באיור 2 . 52 הוא כללי , ומתייחס לאופן הגדרתה בכל אחת משפות התכנות הקיימות , ולאופן עיבודה על-ידי יחידת העיבוד המרכזית של הבקר . איור 2 . 52 מבנה עקרוני של פקודה בתכנית הבקר
|
|