|
|
صفحة: 87
ג . הבקר נועד להפעלה ממושכת ורציפה של המתקן המבוקר . דרישה זו מחייבת אמינות גבוהה לאורך כל תקופת הפעלתו , ללא צורך באחזקה שוטפת , וזיווד העומד בתקנים המתאימים לעבודה בתנאים קשים יחסית של סביבת הייצור במפעל . כדי להגדיר את אורך החיים של הבקר ( ושל מוצרים אלקטרוניים וחשמליים רבים אחרים , ( משתמשים במושג זמן ממוצע בין תקלות . ( Mean Time Between Failures – MTBF ) הזמן המוגדר לבקר המתוכנת לעבודה ללא תקלות הוא זמן ארוך יחסית , המקנה לו אמינות רבה . ד . לבקר המתוכנת מגוון רחב מאוד של כרטיסי ממשק – כרטיסי מבואות וכרטיסי מוצאים , המותאמים לחיבור ישיר לכל סוגי החישנים והמפעילים בהם מקובל להשתמש . ה . בבקר מותקן כרטיס תקשורת המאפשר את חיבורו למחשב אישי , לצורך תכנותו . כמוכן , אפשר לחבר את הבקר לבקרים נוספים , בעזרת כרטיס תקשורת , כדי ליצור רשת של כמה בקרים היכולים להעביר ביניהם מידע והוראות הפעלה . ו . שפת התכנות של הבקר היא פשוטה יחסית ונוחה לעבודה . השפה הנפוצה ביותר היא השפה המכונה דיאגרמת הסולם . שפה זו דומה מאוד , במבנה שלה ובעולם המונחים שלה , למקובל במעגלי הפיקוד החשמליים . ז . שפת התכנות כוללת פונקציות תוכנה רבות ומגוונות ; המתכנת משתמש בהן בעת כתיבת תכנית הבקרה לתהליך . מגוון הפונקציות מקיף את כל הנדרש כדי ליישם פעולות בקרה . ח . תכנות הבקר מתבצע בצורה פשוטה , באמצעות יחידת תכנות ידנית ( המכונה תכנת ידני , ( או באמצעות מחשב אישי ותוכנה מתאימה , המסופקת על-ידי יצרן הבקר . ט . יצרנים רבים מייצרים בקרים מתוכנתים , בדגמים ובגדלים שונים . מבנה הבקר , עקרון פעולתו , ושפת התכנות שלו זהים ברוב הדגמים , לכן המשתמש והמתכנת יוכלו לערוך היכרות מהירה וקליטה קלה של בקר חדש . י . שינויים באופן פעולת התהליך המבוקר מתבצעים במהירות על-ידי שינוי בתוכנת הבקר ( באמצעות המחשב , ( ואין צורך לפרק את מעגל הפיקוד ולחווט אותו מחדש ( כפי שחייבים לעשות במעגלי פיקוד חשמליים , ( וכמו-כן אין צורך לבצע שינויים באביזרי הקצה . י " א הרחבה של המתקן המבוקר , על-ידי הגדלת מספר אביזרי הקצה המותקנים בו , אינה מחייבת בדרך-כלל שינוי במערכת הבקרה , אלא מתבצעת על-ידי הוספה מהירה של כרטיסי ממשק – כרטיסי מבואות וכרטיסי מוצאים לבקר הקיים ( הרחבת הבקר , ( וביצוע תוספת לתוכנה הקיימת בתוכו .
|
|