|
صفحة: 30
אחרי זמן קצר חיך המלך ואמר : " באמת נאכל אבטיח ; ראיתי היום בחצר שלי אבטיח גדול ובשל . " והוא צוה על משרתו לצאת ולהביא את האבטיח . כאשר הניחו את האבטיח במרכז השלחן , שוב קפץ הנער ממקומו . הוא התקרב אל השלחן , הניח עליו סכין מקשטת ומפארת ואמר : " הנה , יש לי סכין כדי לחתך את האבטיח . " הסכין מצאה חן בעיני המלך , הוא רצה מאוד את הסכין ורעיון עלה במחו . פנה המלך אל הסועדים ואמר : " אני שמח מאוד , שסוף סוף מצאתי את הסכין האהובה שלי שנגנבה ממניו " לקח המלך את הסכין היפה מהשלחן והמשיך : " אין לי ספק שהנער הזה הוא הגנבו תפסו אותו והכניסו אותו לכלאו מחר יחליטו השופטים בבית המשפט באיזה ענש להעניש אותו . " משרתיו של המלך תפסו את הנער הנדהם ולקחו אותו אל הכלא . בסוף הסעודה נגש החכם היהודי אל המלך ואמר לו : " הוד מלכותו , הנער ששלחת לכלא הוא אורח שהגיע היום לביתי מעיר אחרת . אי אפשר שהאורח שלי יישן בכלא . תן לו לישן הלילה בביתי , ואני מבטיח שאביא אותו מחר אל בית המשפט . "
|
|