|
صفحة: 29
ובשמחה גדולה . בערב אמר לו החכם : " אני מזמן לסעודה בארמון של המלך . אתה אורח שלי , ואני לא יכול להשאיר אותך בבית . לכן אני מזמין אותך לבוא אתי . אבל אתה צריך לזכר כלל חשוב : בארמון המלך תשב בשקט במקום שיושיבו אותך ותדבר רק אם ישאלו אותך . " התלבשו השנים בבגדים יפים , עלו על הסוסים ויצאו אל ארמון המלך . החכם היהודי רכב על סוס בוגר והנער האורח רבב על סוס צעיר . כאשר נכנסו החכם והנער לאולם הגדול שבארמון , קבלו את פניהם משרתי המלך . הם הושיבו את הנער בכניסה לאולם ליד הדלת , ואת החכם היהודי המכבד לוו למרכז האולם , אל המקום שלו ליד השלחן הערוך . המלך הגיע , והארוחה התחילה . בסוף הארוחה פנה המלך אל היועץ שלו , שישב לצדו , ושאל : " מה אתה מציע שנאכל לקנוח ? " לפני שהיועץ הספיק לענות למלך על השאלה , קפץ הנער ממקומו שליד הדלת , התקרב אל השלחן ואמר : " אני חושב שמתאים לאכל לקנוח אבטיח אדמו " כלם השתתקו . המלך וכל האנשים החשובים שישבו סביב השלחן הביטו בנער בתמהון רב .
|
|