|
صفحة: 17
התקרב האכר אל האריה , לטף את צוארו ואמר : " אני לא מוצא בצוארך שום סימן , הפצע עבר לגמרי ... " הביט האריה אל תוך עיניו של האכר ואמר : " אתה באמת צודק , הפצע שפצע אותי האריה הגדול בצואר כבר עבר ולא נשאר לי סימן , אבל הפצע שאתה פצעת אותי בלב עם המלים המעליבות שאמרת לי , פגע בי מאוד ועוד לא עבר . " הוריד האכר את ראשו ואמר לאריה : " אני מצטער מאוד שפגעתי בך , ומבקש ממך , חברי האריה , שתסלח לי על המלים שאמרתי לך . אני מקוה שתתן לי הזדמנות לתקן את הטעות שעשיתי ונוכל לשוב ולהיות חברים טובים . " על פי סיפור שסיפר בוריס חנוכייב , ששמע מאמו מינה חנוכייב אכר - רנג'בר אריה - שיר מים - עוב אדמה - חורי עצים - דורהו ( עץ - דור )
|
|