|
|
صفحة: 12
העורב והזמיר עלו על ענף ושרו בקול זה אחר זה . יקל מאוד להחליט , " נער החמור בקול רם , " העורב נצח בתחרותו הוא שר הרבה יותר יפהו ' נצחתי ! " קרא העורב .,, והוא התקרב במהירות אל הזמיר ותלש כמה נוצות מזנבו . פרש הזמיר כנפים ועף עצוב אל ענף הארן שלו , והעורב הרים בגאוה את מקורו ונעלם ביער . עברו כמה ימים והעורב שוב עבר על יד עץ הארן של הזמיר . והנה שמע העורב את הזמיר שר שירים עצובים . התישב העורב על העץ שממול , פנה אל הזמיר ושאל אותו : " למה אתה שר שירים עצובים כל כך ? האם אתה עצוב בגלל הנוצות שתלשתי מזנבך ? האם אתה עצוב כי הפסדת בתחרות השירה ? " " אני לא עצוב בגלל הנוצות , " אמר הזמיר ,
|
|