|
|
صفحة: 61
מורה איסור עורלה ומצוות נטע רבעי פס' כג פותח במילים "וכי תבואו אל הארץ" משום שבתקופת הנדודים במדבר לא הייתה אפשרות לקיים מצווה זו . אך איסור עורלה אינו נוהג רק בפירות ארץ ישראל - אלא גם בפירות חוץ לארץ , בבחינת הלכה למשה מסיני . איסור עורלה אינו חל לא על עצי סרק ולא על עצים שנועדו לתעשיית העץ . רד"צ הופמן מסביר את חשיבותו של האיסור באופן כללי וגם בקשר לפרשת קדושים : " עץ הפרי הוא ברייה חשובה במיוחד של ה . ' על האדם להתבונן בו ברגש של יראת כבוד לה . ' מכאן האיסור 'לא תשחית את עצה' בדברים כ , יט . בטרם ישיג בן אדם את הזכות לראות את עצמו כבעל של עץ ופירותיו , הרי עליו קודם להינזר משך שלוש שנים מהנאתו , כדי להראות על-ידי התאפקות זו שהוא עומד על רמת המוסר האנושי , שראוי [ לו ] להיות מושל הטבע ובעליה של ברייה כה חשובה . בתפיסה זו מקומו של החוק באמת בין חוקי הקדושה בפרשת קדושים . על-ידי שמירת חוק העורלה עלינו לטפח את הקדושה או את הפרישות , כדי שבנטע רבעי שקיבלנו אחרי קיום מצוות הקדושה נתקרב אל השכינה" ( ספר ויקרא מפורש בידי דוד צבי הופמן , שם , עמ' מא . ( " שלוש שנים ... לא יאכל " - "ובשנה החמישית תאכלו : " ... חשוב להבהיר לתלמידים כי בעוד שהציווי "לא יאכל" הוא איסור - המילה "תאכלו" איננה חיוב ואיננה מצווה , אלא היא בבחינת היתר בלבד . ובאופן דומה מצאנו גם בפרק יא , בפרשת מאכלות אסורות . וראה הערה למורה בחוברת "ביום השמיני , " עמ' . 47 " להוסיף לכם תבואתו : " הרעיון שבזכות השמירה על מצוות עורלה יברך ה' את היבול וירבה אותו מופיע גם בקשר לשנת שמיטה : "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית - הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו . וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית " ... ( ויקרא כה , כ-כא . ( לתשומת לבך : נטע רבעייי - יש לקרוא את המילה "רבעי" בחיריק מתחת לאות עי"ן ( כמו רביעי : ( פרי השנה הרביעית שלאחר נטיעת העץ . ( צלם : פריץ כהן ) ( לשכת העיתונות הממשלתית , מחלקת הצילומים , ירושלים בציר בכרם ענבים , תש"ך . 1960 -
|
|