|
|
صفحة: 56
מורה • מומלץ לחזור ולהסביר לתלמידים את ההבדל בין משפטים לחוקים , המופיע בחוברת "אחרי מות" עמ' . 68 בשיחה במליאת הכיתה חשוב להזכיר לתלמידים כי האיסורים והציוויים שבין אדם לחברו בפס' יא-יח הם משפטים - ואילו האיסורים שפס' יט הם חוקים . על חוקים ומשפטים ועל יכולתנו ( וקוצר יכולתנו ) להבין את טעמם של החוקים פוסק רמב"ם ( משנה תורה , הלכות מעילה , פרק שמיני הלכה ח : ( " ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו . ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה - אל יהי קל בעיניו ... ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול ... קל וחומר למצווה = ) למצוות ) שחקק לנו הקב"ה שלא יבעט אדם בהן ... הרי נאמר בתורה 'ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם' ( ויקרא יט , לז . ( אמרו חכמים ליתן שמירה ועשייה לחוקים כמשפטים . והעשייה ידועה , והיא שיעשה החוקים . והשמירה שייזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים . והמשפטים הן המצוות שטעמן גלוי , וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה , כגון איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם . והחוקים הן המצוות שאין טעמן ידוע . אמרו חכמים : חוקים חקותי לך , ואין לך רשות להרהר בהן . ויצרו של האדם נוקפו בהן , ואומות העולם משיבין עליהן כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח ... והקדימה התורה ציווי על החוקים , שנאמר : 'ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם' ( ויקרא יח , ה " . ( על-פי רמב"ן בפירושו לפס' יט - "את חוקותי תשמורו " - גם לחוקים יש הסבר ונימוק , אך אלה נסתרים מאתנו בכוונת המחוקק . רמב"ן גם מביא את פרשנות חז"ל הגורסת כי האיסורים הנזכרים בפסוקנו נועדו לקיים את חוקי הטבע שקבע ה' - " חוקים שבהם חקקתי את השמים והארץ , שנאמר ( ירמיה לג , כה : ( 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי "' ( ויקרא רבה פרשה לה . ( בהתאם לקביעה זו , האיסורים שבפרקנו נועדו למנוע מן האדם לערבב את המינים ולשנות סדרי בראשית . אלא שהנמקה זו היא כללית בלבד , ולא כל חוקי הכלאיים מתאימים לכלל זה , לדוגמה - בכלאי זרעים ( חיטה ושעורה ) אין שינוי במהותם של המינים , שהם מיני דגן , ואיסורם חל רק בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ . • רד"צ הופמן , בפירושו לספר ויקרא , מפרט את האיסורים ההלכתיים הנוגעים לאיסורי כלאיים בבהמה ובשדה : '" בהמתך לא תרביע כלאיים' - האיסור לזווג מינים שונים חל על כל בעלי חיים , והבהמות נזכרו כאן במיוחד משום שבני אדם מגדלים אותן .... 'שדך לא תזרע כלאיים' - כאן נכללים שני איסורים , האחד כלאי זרעים , שאסור רק בארץ ישראל , והשני הרכבת אילן , שדומה להרבעת בהמה ואסורה גם בחוץ לארץ ( קידושין דף לט עמ' א . ( 'ובגד כלאיים' - מבואר בדברים כב , יא שהוא : 'צמר ופשתים יחדיו . ' 'שעטנז' - היא כנראה מילה זרה , ולוואי למילה 'בגד ... ' כך נקרא בגד שעשוי מצמר ופשתן ... ' לא יעלה עליך' - מלמד שלא רק ההלבשה אסורה , אלא גם להתכסות בהם אסור . לשימוש 'הצעה תחתיו' = ) מצעים ) - אסורים הם רק מדרבנן" ( ספר ויקרא מפורש בידי דוד צבי הופמן , הוצאת מוסד הרב קוק , תשל"ב , 1972 - חלק שני עמ' לז-לח . ( קערת פרות לטו בשבט עשויה חרס עם זיגוג , אוסטריה , המאה ה- . 19 מתחת לציור שבמרכז הקערה - ברכת "בורא פרי העץ . " בשולי הקערה מופיע הכיתוב : חמישה עשר בחודש שבט ראש השנה לפרות האילן . ( אוסף פויכטונגר , מוזיאון ישראל , ירושלים
|
|