|
|
صفحة: 47
אברהם אבן עזרא - נולד בספרד בשנת 1089 היה מגדולי המלומדים והמשוררים שבין היהודים בספרד סבל מחיי מחסור , ובגיל 55 יצא לנדוד באירופה ובמזרח התיכון בתקופת נדודיו חיבר את פירושו לתורה פתרון לעמ' : 22 המילים בתפזורת : לקט , פרט , עוללות , פאה , עני , גר , שדה , כרם , קציר , בציר ומקבלים את המילים : מתנות עניים מורה • ר' יוסף בכור שור , מפרש את פס' יז - "לא תשנא את אחיך בלבבך : " " שאם יעשה לך אחיך דבר שקשה בעיניך , לא תשנאנו בתוך לבבך , אלא הוכיחנו ואמור לו : 'למה עשית לי כזאת ' ? דשמא לא נתכוון למה שאתה סבור , או נאנס , או שום טעם יש בדבר שיאמר לך , ומתוך כך תדע שלא עשה עמך שלא כהוגן , 'ולא תשא עליו חטא ' - לשנאותו בחינם " ... ( פירושי רבי יוסף בכור שור על התורה , הוצאת מוסד הרב קוק , תשנ"ד , 1994 - עמ' רי"ג . ( ר' יוסף בכור שור , הוא ר' יוסף בן יצחק מאורלינס , חי ופעל בצרפת במאה ה . 12- הוא נמנה עם פרשני התורה וראשוני בעלי התוספות לתלמוד . היה מתלמידיו של רבנו תם , נכדו של רש"י . מפירושיו למקרא הגיע לידינו רק פירושו לתורה . • " הוכח תוכיח את עמיתך " מצווה זו אינה מתאימה לכל אדם ולכל שעה , כפי שמסבירה פרופ' ליבוביץ , "אלא יש לנהוג בה זהירות רבה כי היא - התוכחה - סכנה כרוכה בה . יש שעל ידי שתוכיח את חברך על התנהגותו יגרה הדבר אותו לעמוד על עצמאותו , להראות את כוחו , כאומר : אני מעצמי הייתי חדל מהתנהגות זו ... אבל איני רוצה שפלוני המוכיח אותי ידמה בלבו ... שהוא יורני את הדרך הטובה , על כן עכשיו דווקא לא אשנה דרכי . ונמצא שעל ידי התוכחה רק קלקלת" ( נחמה ליבוביץ , שם , עמ' . ( 288 וכבר קבעו חז"ל בתלמוד הבבלי , מסכת יבמות , דף סה עמ' ב : "ואמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון : כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע , כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע " . ורש"י מפרש על אתר : דבר הנשמע - "דכתיב : 'הוכח תוכיח' - להוכיח את מי שמקבל הימנו = ) להבדיל מזה שאינו מוכן לקבל , שאינו מוכן לשמוע . " ( • " חמש המצוות שבפסוקים אלה ( יז-יח ) מקבילות אל 'לא תחמוד' שבעשרת הדיברות , באשר הן מצוות על מהות הרוח שביחסי אדם אל חברו . אמנם מדובר כאן גם על מעשים , אולם הם כאלה , שיוצאים ישר מתוך היחס שבלב ... ראשיתה וסופה של הקבוצה שלפנינו נעוצים זה בזה : אל תשנא את אחיך אלא אהוב אותו . כוונתו : לא לגרום לו רעה מתוך שנאה , אלא יאהב אותו וירצה רק בטובתו . המצוות שבאמצע נובעות מתוך אלו השתיים " ... ( ספר ויקרא מפורש בידי דוד צבי הופמן , הוצאת מוסד הרב קוק , תשל"ב , 1972 - חלק שני עמ' לה . ( אברהם אבן עזרא , בהקדמתו לעשרת הדיברות ( שמות כ , ב , ד"ה "אמר אברהם המחבר , ( " מציג את החלוקה של עשרת הדיברות לשלוש קבוצות של מצוות : מצוות הלב , מצוות הלשון ומצוות המעשים . בעקבות גישתו זו של ראב"ע מעירה נחמה ליבוביץ : "והנה בפרקנו = ) פרק יט ) אחר שהובאו מצוות במעשים ( פס' יא-יג , ( באו מצוות בלשון והם עיוותים במשפט ובחיקור הדין וברכילות - והגענו עתה אל מצוות הלב ( פס' יז-יח . ( ובשני הקצוות - השנאה והאהבה ( וביניהם שוב מצוות בדיבור ובמעשה " ( ( נחמה ליבוביץ , שם , עמ' . ( 282 • אם תלמידיך יעלו את השאלה , כיצד אפשר לצוות על דברים שבלב , וכיצד אפשר לשלוט ברגשות - כדאי להביא את דבריו של בעל ספר החינוך - "אחר הפעולות נמשכים הלבבות" ( ספר החינוך מצווה טז ) - ולהסביר שרגשותיו ומחשבותיו של האדם הם פרי התנהגותו ואורח חייו , וכי התנהגות נאותה היא אמצעי לעקירת רגשות איבה ושנאה . ובהקשר זה מומלץ להזכיר לתלמידים את מצוות השבת אבדה ומצוות פריקה ( שמות כג , ד-ה ) המופיעות בהקשר של " אויב" ו"שונא . " ר' מדריך למורה לספר שמות - משעבוד לגאולה , חלק שביעי , עמ' 53-52 ; 47-46 ( הוצאת המרכז לטכנולוגיה חינוכית , תשנ"ד , 1994 - כתבה : מתיה קם . (
|
|