صفحة: 36

השלם על-פי פירוש רמב"ן שקראת בעמוד הקודם . האיסור לקלל מופיע בתורה פעמיים - ומציג שני מקרים : על-פי הפסוק בספר שמות - התורה אוסרת ––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– על-פי הפסוק בספר ויקרא , בפרקנו - התורה אוסרת ––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– ומשני הפסוקים , משני המקרים , אנחנו למדים , שהאיסור לקלל קשור לא רק לשני המקרים האלה ( נכבדים ואומללים , ( אלא –––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– 3 סמן את השורה האחרונה בפירוש רמב"ן שבעמוד הקודם וכתוב : למי הכוונה במילים "מן הראש –––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– ? " למי הכוונה במילים "ועד הסוף –––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– ? " למי הכוונה במילים "הכול בכלל האזהרה –––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– ? " האיסור לקלל כל אדם - ולא רק נכבדים או אומללים - נלמד על-פי הכלל של בניין אב . " בניין אב" הוא אחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן = ) אחד מ13- כללים שהתורה נלמדת בעזרתם . ( מורה י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן נזכרות במדרש ספרא לספר ויקרא , הידוע גם בשמו "תורת כוהנים . " המדרש מציג 13 כללים , שבעזרתם חז"ל מסיקים מסקנות מתוך קריאה דקדקנית בפסוקים . המידה השלישית הנזכרת במדרש היא בניין אב מכתוב אחד ובניין אב משני כתובים , היינו - יצירת עיקרון כללי על בסיס פסוק אחד או שני פסוקים , והעיקרון חל על כל המקרים הדומים לאלה הנזכרים בפסוק ( או בשני הפסוקים . ( במקרה שלפנינו רמב"ן מתבסס על הכלל של בניין אב משני כתובים - משני פסוקים ( בספר שמות ובספר ויקרא . ( " בניין אב : במידה זו אנו מקישים ומסיקים מעניין אחד שהוא ברור , או מן הצד השווה ( המכנה המשותף ) של כמה עניינים דומים שהם ברורים , לעניין שאיננו ברור ... הפסוק או הפסוקים שלומדים מהם הם האב , ומה שאנו לומדים , מה שאנו בונים , הוא הבניין ... בניין אב משני כתובים : יש מקרים שההלכה אינה נלמדת מפסוק אחד אלא משני פסוקים . במקרים אלה אנו מוצאים את העניין המשותף לשני הפסוקים ' ) הצד השווה' שבשניהם , ( ועניין משותף זה הוא ה'בניין " ... ' ( מבוא לתורה שבעל-פה , יוסף אגור , יחידה - 2 מדרש הכתוב ומדרשי ההלכה , האוניברסיטה הפתוחה , תשנ"א , 1991 - עמ' . ( 144 המדרש על י"ג המידות שבהן התורה נדרשת מופיע גם בתפילת שחרית , בסיום סדר הקרבנות , ובאמירתו מקיימים חובת לימוד תורה שבעל-פה . בהערות למורה בעמ' 27 מוזכר עוד כלל מי"ג מידות המודגם בפסוקי הפרק - דבר הלמד מעניינו . על קל וחומר - ראה בחוברת "ביום השמיני , " פעילות אתגר , עמ' . 49-48

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار