|
|
صفحة: 34
מורה • יש להסביר לתלמידים כי בפסוק שבספר שמות ( כב , כז ) המילה "בעמך" מיותרת לכאורה : אפשר היה לומר "ונשיא לא תאור" ( כפי שנאמר בחלקו הראשון של הפסוק - "אלוהים לא תקלל . ( " ומכאן דרשו חז"ל על המילה "בעמך" את המדרש המופיע בספרא - ובפירוש רש"י . כדי להבהיר את המדרש רש"י מסתפק בציטוט המילים "בעמך לא תאור" תוך השמטת המילה "ונשיא , " המכבידה על הבנת הייתור שבפסוק ( נחמה ליבוביץ , שם , עמ' . ( 246 לתשומת לבך : מבנה המדרש בספרא כולל שלושה מרכיבים : ( א " ( אין לי אלא " - הנחה ( ב " ( מניין - " ? קושייה על ההנחה ( ג " ( תלמוד לומר " - תשובה לקושייה . • " לא תקלל חירש" רמב"ם בספר המצוות ( מצוות לא תעשה שיז ) מסביר את האיסור לקלל חירש ואומר : "ואולי יהיה בדעתנו כי בתכלית מה שנאסר לנו קללת איש מישראל , כשיהיה שומע אותו ... שישיגהו מן הצער והכאב . אבל קללת החירש , [ מ ] אחר שלא ישמע ולא יכאב בו - שלא יהיה בזה חטא . הנה הודיענו [ הכתוב ] שהוא אסור והזהיר ממנו כי התורה לא הקפידה בעניין המקולל לבד אבל הקפידה גם כן בעניין המקלל , כשהזהיר [ הכתוב ] שלא יגיע נפשו לנקימה ולא ירגיל לכעוס " ... ( ספר המצוות לרמב"ם עם השגות רמב"ן , על-פי דפוס ראשון , קושטא ר"ע , מוסד הרב קוק , תשמ"ח , 1989 - עמ' שעה . ההדגשה שלנו . ( על רקע ההידרדרות הכללית של תרבות הדיבור , גם בצורת ההתבטאות הבין אישית וגם בשיח הציבורי , חשוב לשוחח עם התלמידים במליאת הכיתה על האיסור לקלל - שהוא איסור כללי , כלפי כל אדם : ... " מדברי הפרשנים נראה בפירוש שהתורה דרשה מן האדם לעצור בלשונו ולא להוציא מפיו דברים רעים על זולתו , בין שיש בהם כדי להזיקו , בין שישפיעו לרעה על מצב נפשו , ובין שלא יעשו כל רושם על מישהו , והנזק הוא בנפשו של המדבר , שלכלך פיו בדיבורים רעים . ומעניין שמתוך ארבעים וארבע האמירות של 'על חטא' שאנו מתוודים עליהן ביום הכיפורים , אחת עשרה נוגעות במפורש לדיבור פה " ( נחמה ליבוביץ , שם , עמ' . 250 ההדגשות שלנו . ( בשיחה במליאת הכיתה יש להסביר לתלמידים , שהקללה מרגילה את האדם לכעס ולהתנהגות קיצונית , שהיא בלתי רצויה ואף מגונה . כדי להימנע מהתנהגות קיצונית ולאמץ דפוסי התנהגות מתונים - שהם הדרך האמצעית והנכונה בהליכות אדם - יש להימנע מקללות ומניבול פה . • " ולפני עיוור לא תיתן מכשול " האיסור כפשוטו הוא האיסור לשים מכשול בדרכו של עיוור ולגרום לו חבלה . חז"ל הרחיבו את המושג "עיוור" מעבר למשמעות הפשוטה , המילולית : "לא ניכנס למחלוקת בין גדולים אם הייתה כוונתם להוציא את הפסוק לגמרי ממשמעו או אם כוונתם לומר שנוסף על ההוראה כמשמעה ( עיוור בעיני בשר , ושימת אבן לפניו בדרך שהוא הולך בה ) יש לאיסור זה הוראות נוספות . ישנן דעות לכאן ולכאן " ... ( נחמה ליבוביץ , שם , עמ' . ( 254 פרופ' ליבוביץ מוצאת בסיום הפסוק - "ויראת מאלוהיך" - חיזוק וראיה לפרשנות חז"ל המוציאה את המושגים עיוור ומכשול מפשוטם : "אין התורה מחזקת איסור מאיסוריה בזה שהיא מטיפה ליראת שמים במקרים שהעברה על האיסור תהיה נדונה בבית דין של בשר ודם . אין היא מזכירה לחוטא 'ויראת מאלוהיך' - דיו שיירא ממשטרה ומבית המשפט ... אבל יש מקרים שאין שופט בשר ודם יכול לדון בהם , מאחר שאין ראיות לכוונותיו של אדם , ורק האדם עצמו יודע למה התכוון בעשותו את אשר עשה ( במקרה שלנו - בתתו את העצה אשר יעץ , ( ולכן לא יוכל גם לבוא על עונשו בידי בשר ודם . במקרים כאלה מזכירה לו התורה , שיש שופט גבוה מעל כל השופטים , וממנו לא ייעלם דבר ... ולכן כל דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו : 'ויראת מאלוהיך "' ( שם , עמ' . ( 258 במדרש ספרא שהבאנו לתלמידים בפעילות 6 השמטנו את הדוגמה הראשונה , העוסקת בעצה לכוהן לשאת אישה פסולה ( כגון : גרושה ) תוך הצגתה ככשרה לכוהן . שלוש הדוגמאות שהצגנו לתלמיד כרוכות בנזקי גוף וממון למי שהוא " עיוור בדבר . " מומלץ לשוחח עם התלמידים על דוגמאות נוספות מחיי היומיום , כמוצע בפעילות . 7 ספר תנ"ך זעיר - אחד הספרים העבריים הזעירים ביותר : 2 ס"מ רוחב ו3- ס"מ גובה ( שים לב לגפרור המוצג ליד הספר . ( הספר נכתב בשנת תרנ"ו . 1896- ( בית הסופרים הלאומי והאוניברסיטאי , ירושלים
|
|