|
|
صفحة: 205
. 1 מגדירים קורפוס ( מאגר מוגדר של טקסטים למחקר : ( החוקר מגדיר קורפוס לאיסוף הנתונים . כלומר , אוסף של טקסטים שישמשו למחקרו . הקורפוס המוגדר יכול להכיל טקסטים כתובים או דבורים ממקורות מגוונים : מהספרות היפה והעיונית , מהעיתונות הכתובה והתקשורת האלקטרונית , ממסמכים אישיים או רשמיים , מספרי לימוד והדרכה , מהרחוב או מהכנסת , מהגן או מן האוניברסיטה , מהתנ"ך או מן האינטרנט ועוד ועוד . . 2 מחליטים על מוקד העיון : להבחין בין ענפי הלשון : הגה , צורות , תחביר , סמנטיקה ושיח . עליו להכיר סוגיות הנידונות בכל ענף , להתמצא בתולדות הלשון כדי להבחין בין הרבדים השונים של השפה , ליצור לעצמו מאגר מושגים לשוני כדי להבין מאמרים מקצועיים וכדי לתאר את ממצאי המחקר בהתאם לשאלת החקר . חלק מהנושאים האלה נלמדים בשיעורי לשון בבית הספר , והתלמיד החוקר ייעזר בהנחיה של איש מקצוע ובמקורות מידע . . 3 מחליטים על הנושא : נתונים לשוניים הם בדרך כלל עדויות לשוניות לתופעות מסוימות , ואיסופם תלוי באופי המחקר . החוקר יכול לבחור באחת מן האפשרויות האלה : א . להתמקד בקורפוס מסוים , לזהות בו תופעות לשוניות ייחודיות , לאתר את העדויות הרלבנטיות ולתעד אותן . הוא מחליט אם לייצג בעבודתו תופעות מענף אחד של הלשון , מכמה ענפים ואפילו מכולם . ב . להתמקד בנושא לשוני מסוים ( למשל : סדר נושא נשוא , תצורת שמות תואר , מילות קישור , משפטי תנאי , דו משמעות ) או תופעה לשונית מסוימת ") כזה - כאילו / ' חריגות בשימוש כמספרים וכדומה , ( ולבדוק את מופעיהם י ) העדויות הלשוניות ) בקורפוס מסוים . הקורפוס יכול להיות מגוון , ולכלול סוגי טקסטים שונים . ג . להשוות תופעות לשוניות מסוימות על פי קורפוס הבנוי במתכוון מטקסטים מסוגים שונים או מתקופות שונות , ולהדגים זאת באמצעות העדויות הלשוניות הרלבנטיות . מכאן - שאלת החקר צריכה לשקף את הקורפוס , את היקפו ואת הסוגיה / השאלה הנחקרת . לאור השאלה , החוקר יאסוף נתונים , ימיין אותם וינתח אותם . איסוף הנתונים , "עבודת השדה , " כולל איתור ורישום של העדויות הלשוניות למחקר . האיסוף מלווה בחשיבה מתמדת על החוקיות הטמונה במערכת הלשונית הנחשפת במחקר , ועל הכלים ( הקטגוריות והדגמים ) שישמשו לתיאור מהימן ומדויק שלה . קבוצת לימודי הסביבה .- החקר בתחום זה עוסק באיכות הסביבה , באיכות החיים וביחסי הגומלין בין האדם והסביבה . הסוגיות הנחקרות הן מטרדי רעש וזיהום , שימור נוף וכדומה . איסוף הנתונים : החוקר המסתכל יערוך ניסוי שדה , תצפית או ניסוי מעבדתי , ויתבסס על כללי המחקר והניסוי המקובלים - בניית מדגם , בחירת כלים , אמצעי תצפית , שיטה ( קבוצת ניסוי ובקרה , חזרות וכדומה ) וקביעת לוח זמנים . דרך זו מתאימה לנושאים כגון התפתחותם של דגים במים בעלי דרגות זיהום שונותן פירוק אשפה בתנאי חום שונים . החוקר הקורא יתבסס על נתונים אקולוגיים שנאספו על ידי גורמים מקצועיים שונים ( כמו המשרד לאיכות הסביבה , השירות המטאורולוגי , החברה להגנת הטבע , בתי חולים , תחנות ניטור ועוד . ( הוא ינתח אותם ויתאר תהליכים ומגמות , גורמים ותוצאות . דרך זו מתאימה לנושאים כגון השוואת
|
|