|
|
صفحة: 142
ת - בהחלט צלמו את הדף הראשון , המכיל את "תעודת הזהות" של כל מקור המשמש לעבודתכם . צלמו גם את מקורות המידע של המקור עצמו , כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם על מה הוא מסתמך . אולי בהם תמצאו משהו שיכול לקדם את עבודת החקר שלכם ? כדאי לארגן כרטסת - ידנית או ממוחשבת - ובה פרטי המקורות ותקצירים שלהם . רשמו בכל כרטיס איך יכול כל מקור לתרום לעבודתכם המתפתחת . במליאה : דיון מסנם המורה / המנחה ינהל בכיתה דיון על השיח המדעי . הדיון יעסוק במחויבות של כותב / חוקר בכל גיל ובכל רמה . נקודות המוצא לדיון : ? כל כותב / חוקר מחויב לתרום להמשכיות של השיח המדעי ולהגינות שלו . ? הפקת המידע כרוכה במגע עם רעיונות של כותבים / חוקרים אחרים , והכותב / החוקר אמור " לסמן" באופן עקבי ומדויק את הגבולות שבין רעיונותיו לבין הרעיונות שהפיק ממקורותיו . ? הכותב / החוקר אמור להבחין בין שימוש לגיטימי ( מוצדק , סביר ) ברעיונות הלקוחים ממקורות המידע לבין פלגיאט - גנבה ספרותית . במילים אחרות , הדיון יבהיר , שהכותבים / החוקרים השותפים לשיח המדעי משלבים בין התוכנות האישיות שלהם לבין קשב מתמיד ועירני לתרומתם של אחרים . נקודות לפיתוח הדיון : ? ההמשכיות של השיח העיוני חוצה גבולות של מקום וזמן . בשיח הזה יכולים להשתתף אנשים ממקומות מרוחקים , בזכות שמירה על כללים מוסכמים המקובלים על כולם . אלה הם כללי רישום מקורות המידע . ההקפדה עליהם מאפשרת למשתתפים בשיח העיוני להמשיך ולחקור בנושאים שבהם עסקו עמיתיהם . הכללים מחייבים מסירה מהימנה של מידע שנכתב במקורות שונים וכן הפניה מפורטת ומסודרת אל מקורות אלה . כך יוכלו קוראי העבודה להגיע אל אותם מקורות מידע . ? פתיחות לביקורת : רישום המקורות מאפשר ביקורת הוגנת של העבודה המדעית . כאשר מקורות המידע גלויים בפני המבקר , הוא יכול להעריך את מה שהכותב עשה בהם . הדבר מציב את שניהם על אותו מישור . ? הגינות בכתיבה המדעית : עבודה מדעית , בין אם כתב אותה תלמיד או חוקר מקצועי , משלבת בין מסרים של הכותב לבין מסרים של חוקרים / כותבים אחרים . ההבחנה בין שני סוגי המסרים מתקיימת לאורך כל העבודה המדעית : . 1 בסקירת הרקע לעבודה הנוכחית סוקרים את המקורות שעסקו באותו נושא ; . 2 לאורן העבודה מפנים לכתביהם של החוקרים האחרים שעסקו באותו נושא ; . 3 בסוף העבודה מתייחסים למסקנותיהם של החוקרים האחרים בהשוואה לאלה של הכותב / החוקר הנוכחי ; . 4 ברשימת המקורות מאזכרים את כתביהם של החוקרים / הכותבים האחרים שעבודותיהם שימשו רקע לעבודה הנוכחית .
|
|