|
|
صفحة: 214
הבסיס ללימוד ב ישיבות בבל הייתה המשנה , שערך רבי יהודה הנשיא . בזכות הקשר הרצוף ששמרו חכמי בבל עם חכמי ארץ ישראל יכלו חכמי בבל לשלב בלימודיהם את הפרשנויות שהתקבלו בארץ ישראל . ובכל זאת בכמה נושאים התפתחו בבבל מנהגים שונים מאלה שהיו מקובלים בארץ ישראל . הציבור הרחב בא לישיבות הישיבות שימשו מרכזי למידה לכל יהודי בבל . מלבד התלמידים הקבועים יכלו לבוא וללמוד בהן יהודים מכל שכבות הציבור . אולם רוב יהודי בבל היו חקלאים , סוחרים ובעלי מלאכה ולא התפנו לבוא וללמוד תורה בישיבות בקביעות . חודשיים בשנה , באדר ובאלול - חודשים שכונו " יךחי כלה - * " הייתה פחות עבודה בחקלאות . רבים ניצלו את החודשים האלה ובאו לישיבות ללמוד תורה . המתכנסים היו שומעים את דברי ראש הישיבה ולאחר מכן היו התלמידים משמיעים את דבריהם ודנים בהם . ראש הישיבה היה מרחיב בדברים ומסביר . הכינוס של חודש אדר הוקדש בעיקר ללימוד המצוות והדינים הקשורים בחג הפסח , ואילו בחודש אלול עסקו בעיקר בכל הקשור ל"ימים הנוראים" ולחגי תשרי . בסוף "ירח כלה" היה ראש הישיבה נותן למתכנסים "שיעורי בית : " הגאון היה מודיע מה ללמוד בבית לקראת "ירח כלה" הבא . " ירחי כלה" היו הזדמנות מצוינת לרבים לבוא במגע עם עולם התורה , ותרמו תרומה חשובה להידוק הקשר בין הישיבות לבין כלל הציבור . חכמי הישיבות עורכים את התלמוד מן הלימוד בישיבות בבבל הצטבר חומר רב מאוד ובו דיונים וויכוחים בענייני הלכה ומנהגים , דיונים בענייני יום-יום וכן סיפורי אגדות . חכמי הישיבות החליטו לאסוף את החומר הרב הזה ולערוך אותו בספר . הספר שכתבו נקרא תלמוד . את מלאכת כינוס החומר החל רב אשי , שעמד בראש ישיבת סורא שנים רבות 425-371 ) לספירה . ( לאחר מותו המשיכו תלמידיו לאסוף את החומר ולערוך אותו , ובשנת 500 לספירה בערך הסתיימה העבודה והספר נחתם . ספר התלמוד שחובר בבבל נקרא "התלמוד הבבלי , " והוא פרי יצירתם של אמוראי בבל . הוא נערך לפי הפרקים של המשנה , ויש בו בעיקר פירושים , הרחבות ותוספות לדברי המשנה . התלמוד מכיל גם את הדיונים שהתקיימו בין החכמים בישיבות , ומשובצים בו גם אגדות רבות , אמירות בענייני מוסר ומשפט , ובכלל - עניינים רבים הקשורים בחיי בני האדם . * י _ ך ' / 7 כלה - ירח הוא מילה נרדפת לחודש . לא ברור מה פיר / ש המילה כלה . יש המפרשים - שורה , כלומר שורה של תלמידים . פירוש הביסו 1 כולו הוא החודשים שבהם מתכנס הציבור הרחב ללמוד בישיבות . וש . בבבל ( תבלים ממחאון "בית התפוצות (" התבליט מתאר את מבנה הישיבה בסוךא שבבבל במאה ה , 5- בזמן שיעור בישיבה . ?
|
|