|
|
صفحة: 204
המחיר הכבד של המרד האוכ לוסייה היהודית בארץ ישראל מצטמצמת יהודה נהרסה ומספר תושביה פחת . אלה היו שתיים מן המכות הקשות שספג היישוב היהודי בארץ ישראל . רבים נהרגו ורבים נמכרו לעבדות בשווקים בארץ ומעבר לים . אחרים עזבו את הארץ . יש היסטוריונים הטוענים שתוצאותיו של המרד הזה היו חמורות יותר מתוצאותיו של המרד הגדול , שבו חרב בית המקדש . ברור שעזיבתם של יהודים רבים ערערה את אופייה היהודי של ארץ ישראל , אבל היו לכך גם סיבות אחרות : הרומאים שינו את שמה של יהודה וכינו אותה בשם : סוריה-פל _^ תינה . מקור השם פלשתינה בשם פלישתים , תושביה הקדומים של הארץ , המוכרים לנו מן התנ " ך . אדריאנוס נתן ליהודה את השם הזה כדי להבהיר שהארץ אינה שייכת עוד ליהודים . גם אופייה של ירושלים השתנה לגמרי . ליהודים היה אסור לגור בה , ומי שעבר על האיסור הזה היה צפוי לעונש מוות . במקומם של היהודים התיישבה בעיר אוכלוסייה נוכרית , וירושלים הייתה עיר אלילית לכל דבר . אדויאנוס מטיל גזרות על היהודים הקיסר הרומי ביקש להעניש את היהודים שמרדו בו . הוא נקט צעד חריף ויוצא דופן , שלא היה כמותו מאז גזרות אנטיוכוס כ300- שנה קודם לכן . ( על גזרות אנטיוכוס ראו בעמודים ( . 64-63 נוסף על האיסור לקיים ברית מילה אסר אדריאנוס על היהודים להמשיך ולקיים את מצוות הדת . נאסר עליהם להתכנס ללימוד תורה ולקיים את החגים . העונש שהיה צפוי למי שלא ציית להוראות היה מוות . כמו לאחר גזרות אנטיוכוס , גם אחרי מרד בר-כוכבא היו יהודים שסירבו לציית להוראות . הם המשיכו לקיים את מצוות היהדות ולאחר שנתפסו הוציאו אותם הרומאים להורג . הם מתו על קידוש השם כמו בעבר . עשרה מן ההרוגים היו חכמים מפורסמים בעם וזכרם נשמר במסורת היהודית . הם מכונים "עשרה הרוגי מלכות . " הבולט בהם היה רבי עקיבא , כנראה המנהיג הרוחני של המרד . היו גם יהודים שהמשיכו לקיים את מצוות היהדות בסתר , אבל בחוץ התנהגו לפי דרישת השלטונות הרומיים . כאשר הם נתפסו , בדרך כלל לא הודו שקיימו את מצוות הדת .
|
|